מיוחד ליום העצמאות ה-70:
שימוש בחלל למטרות שלום
ראיון עם קרן שחר, שנבחרה לסגנית יו"ר הוועדה באו"ם

לקראת יום העצמאות ה-70 של מדינת ישראל ביקשנו לראיין את קרן שחר, שנחשבת למומחית בדיני חלל בין לאומיים, כלומר בכל מה שקשור בחוקים ובכללים של התנהגות מדינות בחלל, ושנבחרה לסגנית יו"ר [יושב ראש] הוועדה באו"ם לשימוש בחלל למטרות שלום. זהו הישג משמעותי, מפני שב-70 שנות קיום מדינת ישראל, היו מעט פעמים בהן ישראל נבחרה להיות חלק בוועד המנהל של וועדות שונות באו"ם. שם הוועדה באנגלית:  UNCOPUOS [ובעברית בקיצור – קוֹפּוּס]. קרן תחל למלא את תפקידה כסגנית באופן רשמי ביוני הקרוב, ובשלב זה היא בשלב שמכונה "חפיפה" – למידת התפקיד. אתם ודאי זוכרים וזוכרות שסיפרנו לכם על בחירתה של קרן שחר לתפקיד כאן בסרטון סיכום חדשות החלל של אוקטובר 2017. אם תקליקו על השם של קרן בתחילת הכתבה כאן למעלה, תחת התמונה שלה, תוכלו ללמוד להכיר אותה וללמוד עליה עוד פרטים.

לפני שנתחיל בראיון נסביר שני מונחים מרכזיים לעניין שלנו:

האו"ם –ארגון האומות המאוחדות. הוא ארגון בינלאומי שמטרותיו המוצהרות הן להקל על שיתוף הפעולה בענייני החוק הבינלאומי, הביטחון הבינלאומי, התפתחות כלכלית, התקדמות חברתית, זכויות האדם והשגת שלום עולמי.
אַמָנוֹת בינלאומיות – אמנה היא הסכם בינלאומי בכתב בין מדינות, אשר מחייב את הצדדים לו על פי הדין הבינלאומי. לאמנה יכולים להיות מגוון שמות; הסכם, אמנה, ברית, פרוטוקול, מזכר הבנות ועוד. אמנות בינלאומיות הן אחד הכלים המרכזיים ביחסי החוץ בין מדינות וגופים בינלאומיים אחרים.

בואו נתחיל:

שלום קרן, "משרד האו"ם לענייני החלל החיצון" נשמע כמו שם מסרט מדע בדיוני, אבל באמת יש משרד כזה באו"ם. מדוע האו"ם צריך לעסוק בנושא של חלל?

האו"ם עוסק בכל תחומי החיים המשפיעים על בני האדם. תחום החלל משפיע, היום יותר מתמיד, על החיים של כולנו. למשל הלוויינים שחגים מסביב לכדור הארץ מאפשרים למדינות שימושים שמשפיעים על כל תחומי החיים שלנו החל מנָוְטָן: גי'.פי.אס [GPS] ואפליקצית הווייז [Waze] שכולנו מפעילים ברגע שיוצאים מהבית, זה ממשיך בתקשורת ובקרת תנועה בכלל [בקרת מטוסים למשל – לדעת היכן נמצא כל כלי טיס בשמים], חישה מרחוק לחיזוי של אסונות טבע, חקלאות ואקלים; השנה ישראל וצרפת שיגרו את הלוויין ונוס שיש לו אפליקציות [שימושים] שעוזרות לטכנולוגיות חקלאיות וכך חקלאים יכולים לייעל את העבודה שלהם – מה שיכול להביא לכך שהחקלאות המקומית תשגשג יותר וכתוצאה מכך מחירי גידולי החקלאות יכולים להיות נמוכים יותר. גם האינטרנט שכולנו משתמשים בו והתקשורת, שמאפשרת לנו לצפות באירועים שונים כמו תחרויות ספורט ואירועי חדשות מרחבי העולם בזמן אמת – כולם מבוססים על תקשורת בין לוויינים.
אז העולם השתנה והיום ב-2018 כולנו תלויים באופן משמעותי בטכנולוגיות מבוססות חלל בשגרה היומיומית שלנו. כולם מבינים היום למה חשוב להשקיע בחלל כי בעצם במידה גבוהה של סבירות ניתן להניח שהמחקרים והפיתוח בעתיד הקרוב יהיו קשורים לחלל, בין אם טכנולוגיות שיפתחו לחלל ותהיה להם אפליקציה מתאימה בכדור הארץ, ובין אם חומרים מיוחדים שיגיעו מהחלל [מגרמי שמים אחרים], וכדומה. זה תחום רחב שלא מוצה עדיין ויש עוד הרבה מה לגלות. ומכיוון שמדובר בשטח חדש של פעילות בין מדינות, שהולך וצובר תאוצה בשנים האחרונות, נדרשת כאן הסדרה של כללים שחלקם עוד לא נכתבו בכלל, ואת חלקם, כמו הכללים שכבר אומצו באמנות והחלטות קודמות, צריך להחליט איך ליישם במציאות של היום.

במה עוסקת הוועדה לשימוש בחלל למטרות שלום?

הוועדה הוקמה בתקופת המלחמה הקרה על רקע המאבק בין המעצמות (ארצות הברית וברית המועצות לשעבר) ועל רקע החשש ממלחמה גרעינית, ומכאן החיבור לשימוש בחלל למטרות שלום. הוועדה עוסקת בהיבט האזרחי ובשימוש בחלל למטרות שלום מתוך הנחה מבוססת שניתן לנצל את החלל  לטובת כלל האנושות. השימושים נחלקים גם לשימוש בעצמים המשוגרים לחלל, כמו הלוויינים שציינתי קודם, חלליות ולאפליקציות שלהם, וגם למשאבים כאלו שמצויים בחלל כמו חומרים שונים, שכאשר האנושות תגיע לבסס את הטכנולוגיות המתאימות, יתכן שאפשר יהיה בעתיד לבצע כרייה של חומרים ולהביא אותם לכדור הארץ או לנצל את השטח שיש בחלל להתיישבות אנושית, כמו הרעיון להתיישב במאדים. לכן המטרה בוועדה שלנו היא להתמקד בנושאים האלו, לקדם ולשפר את התנאים של כלל המדינות, המפותחות והמתפתחות כאחד. וככל שיש יותר שימוש והטכנולוגיה מתפתחת יותר, כך עולים רעיונות יותר רציניים לשימוש בחלל וכך גם עולות יותר מחלוקות בין מדינות – כי לכל מדינה יש את הצרכים והרצונות שלה, שלא תמיד מתאימים לצרכים ולרצונות של מדינות אחרות –  כך שיש צורך בַהסְדָרָה מדעית, משפטית ומדינית של הרבה עניינים וכאן נכנס תפקיד הוועדה: עולים נושאים רבים יותר לדיון על שולחן הוועדה.

היום ב-2018 כולנו תלויים באופן משמעותי בטכנולוגיות מבוססות חלל בשגרה היומיומית שלנו

%d7%a9%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%aa2-7

לווייני תקשורת מחברים את כולנו - אינטרנט, טלפונים, טלוויזיה וכדומה

%d7%a9%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%aa3-5

תקשורת בכדור הארץ עם הלויינים בחלל

%d7%a9%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%aa7-2

גם החקלאות מתבססת על טכנולוגיית חלל הקשורה בלויינים

יש כבר הסכמים בין-לאומיים שקשורים בחלל כלומר אַמָנוֹת חלל גלובליות?

קיימות חמש אמנות חלל בינלאומיות רב-צדדיות מרכזיות. הן נוצרו במשך קצת למעלה מעשור מסוף שנות ה-60 [של המאה העשרים] ועד סוף שנות השבעים, אבל הן רלוונטיות [קשורות לנושא] עד היום, יש כאלו שטוענים שיש לעדכן אותן.

1. האמנה המרכזית: אמנת החלל החיצון מ-1967 שמסדירה את כלל ההיבטים שקשורים להתנהלות בחלל והיא נחשבת לאמנה אונִיבֶרְסָאלִית [עולמית-שהצטרפו אליה ומיישמות אותה הרבה מאד מדינות] . האמנה משקפת עקרונות כלליים, כמו למשל ההסכמה שחקר החלל והשימוש בחלל פתוחים לכל המדינות, ושעליהם לשרת את טובתה של האנושות כולה. היא גם קובעת שיש לנהל את חקר החלל באופן אחראי ושקול, ולנסות להימנע מפגיעה בבני האדם או בסביבה.אמנת החלל החיצון אוסרת על ממשלות להכריז בעלות על גופים שמימיים או כוכבי לכת וקובעת שהחלל הוא של כולם. האמנה גם אוסרת על שימוש בירח או בגופים שמימיים למטרות צבאיות, כמו ניסויי נשק ואוסרת על הצבת נשק גרעיני, או כל נשק המיועד להשמדה המונית, במסלול סביב כדור הארץ או על גופים שמימיים.

2.  אמנת החילוץ, שמכונה גם אמנת האסטרונאוטים  – מדינות מחויבות לסייע לאסטרונאוטים ללא קשר למדינת המוצא שלהם, הדת וכדומה. האמנה רואה באסטרונאוטים את נציגי המין האנושי בחלל וככאלה יש לתת להם כל עזרה נדרשת, למשל כל מדינה צריכה להגיש עזרה לאסטרונאוט וחייבת להעביר אותו למדינה שלו ולעזור לו. והדבר השני הוא ציוד – אם למשל חללית או לווין נכנסים חזרה לאטמוספרה, אם יש חלקים שנופלים – אז הם שייכים למדינה ששיגרה אותם לחלל [למשל אם תחנת החלל הסינית היתה מתפרקת מעל יבשה, החלקים שלה שהיו מתפזרים היו שייכים לסין – כפי שמופיע כאן בכתבה על ההתרסקות תחנת החלל הסינית].

3.  אמנת האחריות: מסדירה אחריות לעצמים המשוגרים לחלל, לפעולות חלל ולנזקים שנגרמים כתוצאה מהן.  קובעת בין היתר שכל מדינה שחברה באמנה אחראית לנזקים שעלולים להיגרם מעצם ששוגר משטחה.

4. אמנת הרישום: מחייבת כל מדינה שחברה בה למסור לאו"ם פרטים מדויקים על כל עצם המשוגר לחלל ועל מסלולו. מטרתה לאפשר שיתוף פעולה מוצלח ושוטף, ולהיערך כהלכה למקרי חירום. משרד האו"ם לענייני חלל  משמש בעצם כרַשָם לענין שיגורים על פי אמנה זו.

5. אמנת הירח – יש בה יחסית מעט חברות והיא מסדירה יותר בפירוט הקשרים או זכויות לגבי הירח. הידעתם? רוב המדינות שוחרות החלל כמו ארה"ב וגם ישראל אינן חברות באמנה זו ועל כן היא נחשבת כאמנה פחות משמעותית.

עד כמה ניתן לקדם שלום באמצעות חלל?

כל מה שציינתי נועד בכדי לקדם שיתוף פעולה בתחום החלל למטרות שלום. החל מהוראות אמנת החלל החיצון לגבי האיסור להציב נשק להשמדה המונית בחלל ועד להסדרת  הפעילות  של מדינות בהקשרי חלל, לרבות ההיבטים וההשלכות של הטכנולוגיות החדשות, ואיך אפשר לחלוק ביתרונות שלהן עם כל האנושות, ובניית יכולות, כלומר עזרה של מדינות מפותחות למדינות מתפתחות שיוכלו ליהנות מהטכנולוגיות הקיימות. בנוסף, עצם הדיון וחילופי המידע במסגרת הארגון מהווים אמצעים בוני אמון בין מדינות: המפגשים עצמם מאפשרים למדינות לדעת מה החידושים ומה הפעולות שמדינות אחרות עושות בתחום החלל. זה כולל  החלפת דעות והתייעצויות ולמידה אחת מהשנייה, ולא פחות חשוב – מאפשר לנציגים של סוכנויות החלל ומשרדי החוץ מהמדינות השונות להכיר זה את זה, וכמו תמיד, אין תחליף לקשר הישיר והבלתי אמצעי בין אנשים, לקידום אינטרסים [מניעים] לאומיים משותפים ופתרון בעיות, אם עולות. מסגרת בינלאומית משותפת מהסוג הזה מקדמת את שיתוף הפעולה הבינלאומי בכמה רמות.

חשוב לציין שהכוונות טובות, ולפעמים גם אם זה משפר את שיתוף הפעולה בין מדינות, זה לא הופך את המדינות "לחברות הכי טובות", וכל מדינה עדיין שומרת על האינטרסים החיוניים שלה, כמו למשל שמירה על בטחון המדינה ושמירה על אינטרסים כלכליים, אך שיתופי פעולה בהחלט מקרבים בין מדינות והן יכולות להגביר שקיפות ואמון בינן לבין אחרות.

כשמקדמים פיתוח בר קיימא [פיתוח שיכול להתקיים תקופה ארוכה] מדינות מתפתחות נוטות פחות לעימותים. כלומר, כשטוב לאזרחים ולאנושות הנטייה היא יותר שולמנית [נטייה לשלום]  כשמקדמים פיתוח ברמה שמשנה איכות חיים של אנשים, אנשים פחות במצוקה וזה עושה יותר טוב לכולם בעולם. הפיתוחים האלו כאמור נשענים היום בין היתר על טכנולוגיות חלל.

גם במצב של מתיחות, הואיל והחלל יכול להגביר  את השקיפות  [חשיפה של העשייה]  של מדינות על ידי לווייני צילום – עצם הגברת השקיפות היא חלק מאמצעים בוני אמון בין מדינות. למשל מדינה מסוימת יכולה להיות בטוחה שמדינה אחרת התפרקה מנשק מסוים כפי שהיא מחויבת לעשות, כי היא רואה את זה דרך החלל. כך ארצות הברית וברית המועצות לשעבר יכלו לעקוב זו אחר זו בנושא ההתפרקות ממצבורי הנשק הגרעיני שלהן.

איך מתקבלות החלטות בוועדה? מי מחליט? ספרי לנו סודות דיפלומטיים.

זה מעניין. הכלל הנהוג ברוב המסגרות האו"מיות הוא חתירה לקבל החלטה בהסכמה, אך אם הסכמה לא מושגת, עוברים להצבעה בה הרוב קובע. בקופוס [בוועדה שלנו], שממוקמת בּוְינה  החלטות יכולות להתקבל אך ורק בקונצנזוס, כלומר החלטה יכולה לעבור רק אם אין התנגדות של אף משתתף שנמצא בחדר (זה מעט שונה מ"החלטה פה אחד" שבה  כולם צריכים להצביע באופן אקטיבי בעד ההחלטה). כל מדינה באשר היא, בלי שום קשר לרמת ההתפתחות שלה, בלי קשר למטרותיה ושאיפותיה ובלי קשר למידת פעילותה בחלל,  יכולה להשפיע.

לוועדה שלנו יש שתי תת-ועדות: הראשונה היא מדעית טכנית והשניה היא משפטית. ממש עכשיו באפריל יש לנו מפגש של שבועיים בוינה של תת-הועדה המשפטית. ביוני נפגשים כל שנה כל הנציגים משתי הוועדות למפגש נוסף בן שבועיים. השנה ספציפית צפויה להתקיים ביוני, במסגרת המפגש השנתי של קופוס, פסגת החלל העולמית שנקראת UNISPACE+50, לציון 50 שנים לוועידת האו"ם הראשונה בנושא שימוש בחלל למטרות שלום, שהתקיימה בוינה בשנת 1968. לפסגה צפויים להגיע נציגים רמי מעלה ממדינות רבות ולאמץ החלטות לגבי המשך שיתוף הפעולה בתחום החלל.

באשר לאופן התנהלות העניינים בוועדה, אגלה סוד גלוי שבארגונים בינלאומיים שיחות מסדרון עם נציגים ממדינות אחרות והתייעצויות לא-רשמיות הן לא פחות חשובות [אם לא יותר], מאשר מה שנאמר באולם עצמו, בהתבטאויות הלאומיות הרשמיות. זו העבודה הדיפלומטית האמִתית. המשא ומתן המשמעותי נעשה באופן לא רשמי מחוץ לאולם. כשיושבים במליאת קופוס באולם מדברים אל מיקרופון, וישנו אוסף של הצהרות חד צדדיות של נציגי המדינות. לפעמים גם מתווכחים בפורום המלא של הוועדה, אבל כשצריך להגיע להסכמה, זה בדרך כלל קורה רק לאחר שנציגי המדינות מדברים זה עם זה מחוץ לאולם כדי להגיע לפשרה, כי כפי שציינתי קודם – אם מישהו מתנגד, ההחלטה לא עוברת. למעשה רוב המחלוקות נפתרות רק בשיחה פנים אל פנים באופן לא רשמי.  לא תמיד זה מצליח אבל יש סיכוי יותר גדול שזה יקרה מחוץ לאולם המליאה הרשמי.

אילו מדינות חברות בוועדה?

חברות בוועדה 87 מדינות. המדינות המשתתפות מאוד מגוונות מבחינה גאוגרפית ומבחינת רמת ההתפתחות, בתחום החלל ובכלל. השנה  הגישו בקשה להצטרף לקופוס שתי מדינות נוספות – פינלנד ומאוריציוס, כך שהחל ממפגש יוני הקרוב סביר שיהיו כבר 89 חברות. בין חברות קופוס יש מצד אחד מדינות שוחרות חלל, כלומר מדינות שיש להן יכולות שיגור עצמאיות בתחום החלל, שישראל היא חלק מהן, ומצד שני מדינות שאין להן יכולות בתחום החלל. כפי שציינתי קודם, על פי הנוהל המקובל לכולן אפשרות להשפיע על ההחלטות של קופוס, ללא הבדל בין מפותחות לבין מתפתחות. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שיש מדינות שבולטות במיוחד בדיונים כמו ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופי וסין.

העבודה הדיפלומטית המשמעותית נעשית באופן לא רשמי מחוץ לאולם

%d7%a9%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%aa5-2

באמצע קרן שחר. מימין באולם המליאה. משמאל בניין הוועדה בוינה

%d7%a9%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%aa8-2

סמל האו"ם של הוועדה לשימוש בחלל לצרכי שלום

מה החשיבות של השתתפות ישראל בוועדה הזו בכלל ובוועד המנהל בפרט?

חשוב להבהיר שסוכנות החלל הישראלית היא הגורם המקצועי המצוי בקשר עם משרד החלל של האו"ם ופעילותנו בקופוס נעשית בשיתוף מלא עם הסוכנות. נציגי סוכנות החלל מייצגים את ישראל בתת הוועדה המדעית ונציגי משרד החוץ מייצגים אותה בתת הועדה המשפטית, כאשר למפגש השנתי מגיעים כולם. מדינת ישאל הצטרפה לקופוס רק בשנת 2015. כמדינה שוחרת חלל יש לנו אינטרסים [מניעים-רצונות] בתחום החלל וחשוב לנו להיות פעילים ולהשפיע, ובאופן כללי להיות חלק מהדיון הגלובלי בתחום החלל. כחלק מהקהילה הבינלאומית, חשוב לנו גם לתרום את חלקנו בתחום החלל שהולך והופך כאמור להיות מאוד משמעותי בשנים האחרונות. לא פחות חשוב -השתתפות בוועדה מאפשר גם לייצר שיתופי פעולה מדעיים, טכנולוגיים ותעשייתיים.

החברות בוועד המנהל מאפשרת לנו להיות חלק מהעשייה של הארגון, להיות מעודכנים ולהשפיע על הדיונים, להבין איך הדברים מתנהלים בארגון , ולהתכונן למפגשים טוב יותר. ההכנה היא אחד החלקים החשובים של נציגי מדינה בהגעה לדיוני הוועדה והמטרה בסופו של דבר היא  לקדם נושאים שקשורים בחלל וחשובים לנו ולחברות הקבוצה האזורית שאנחנו מייצגים בוועד המנהל, לארגון ולקהילה הבינלאומית.

באילו נושאים התקבלו לאחרונה החלטות בוועדה?

בפברואר האחרון היתה קבוצת עבודה מיוחדת תחת הוועדה בנושא קיימות בחלל [קיימות=לשמור על משאבים לאורך זמן]. סוגיה מרכזית בדיון על קיימות בחלל היא הנושא של פסולת חלל – איך להפחית אותה ואיך לטפל בה אחרי שהיא נוצרת. קבוצת העבודה הזו הִתְוֶותָה מספר כללים מנחים להתנהגות של מדינות בהקשר של קיימות בחלל. הקבוצה עדיין לא סיימה את עבודתה. הנושא הזה נחשב לאחד הנושאים החשובים במסגרת הדיון על החלל ומנדט [סמכות] קבוצת העבודה יסתיים במפגש קופוס ביוני. אני מקווה שנגיע להסכמות לשביעות רצון כל הנושאים והנותנים.

עוד נושא חדש שעולה כעת על שולחן הדיונים הוא הכניסה של החברות הפרטיות לתחום החלל שמחייבת רֶגוּלַצְיָה [מערכת חוקים ובקרה של המדינה]. אם עד לפני כמה שנים פעילות החלל היתה של מדינות, פתאום יש גם גורמים פרטיים והם צריכים להיות כפופים לכללים. אי אפשר שכל אחד ישגר, יעשה ניסויים בחלל ללא תיאום ומבלי שיהיה על כך פיקוח. זה מחייב רגולציה לאומית, בתוך המדינה ורישוי פנימי של מדינות לפעילות של החברות הפרטיות. לעתים זה מגביל את שיתוף הפעולה, כי חֶבְרָה ממדינה אחת נעזרת בשירותים של חֶבְרָה ממדינה אחרת.  מדובר בשחקנים חדשים שיש להם אינטרסים [מֵנִיעִים-רצונות] משל עצמם ומדובר בחברות למטרות רווח וזה כבר משהו שמשנה את הכללים שהיו עד היום.

נושאים נוספים מעניינים שנדונים בועדה הם הגדרת החלל. נהוג להשתמש בהגדרת גובה 100 ק"מ מעל לפני הים להגדיר את המקום שבו "נגמרים השמיים" ומתחיל החלל, אולם יש מדינות שחשות כי ההגדרה לא מדויקת, ויש מדינות שמכוונות להגדרה שונה מסיבות שונות. להגדרה יש משמעות גם לגבי הדין החל על המקום – למדינה יש זכויות על השטח האווירי שמעליה, בעוד שלאף מדינה אין ריבונות על אף חלק בחלל, גם לא זה שנמצא מעליה.
מתקיימים גם דיונים בנושא כריית משאבים בחלל וכן בנושא חדש: תחולת דיני החלל על לווינים קטנים.
יש לנו לא מעט עבודה בוועדה..

מה את אוהבת בעבודתך?

יש משהו מאד מעניין במשפט בינלאומי ודיפלומטיה בתחום האסטרטגי – בהם אני למעשה עוסקת.  זה מתייחס לנושאים רגישים שחשובים למדינות. נושאים שבהן הן צריכות להסכים על כללים להתנהלות אחת עם השנייה. בעיני אלו התחומים הכי מעניינים, הדורשים הבנה וחשיבה מורכבת ויצירתית, על מנת להגיע לתוצאות שיטיבו הן עם המדינה והן עם הקהילה הבינלאומית. העיסוק בהם דורש הרבה מחשבה ותשומת לב לפרטים, לרבות לדינאמיקה בקרב השחקנים האחרים. אני אוהבת לעסוק בתחום האסטרטגי, שכולל גם חלל, גם סייבר ומגוון תחומים נוספים כי זה מעניין ומאתגר בעיני.

מה תאחלי לישראל ליום הולדתה ה-70?
[בתחום החלל כמובן]

אאחל שנמשיך להיות שחקן משמעותי בתחום החלל ואף משמעותי יותר ממה שאנחנו עכשיו, שבעזרת היצירתיות והמצוינות הישראלית הדור הצעיר שמתחנך למצוינות הזו יצליח לפתח שימושים שיוכלו לסייע באמצעות החלל לקידום האינטרסים של מדינת ישראל בתחומים כלכליים, חברתיים וביטחוניים ולקדם את האנושות כולה. אני מקווה שהנוער שעכשיו לומד ומתמקד יותר בתחום החלל ובתחום המדעים בכלל יוכל להשתלב בהמשך בעשייה המדהימה של תעשיית החלל הישראלית ואני מאחלת למדינה שתשכיל להשקיע ולהקצות משאבים מספיקים לתעשייה, שתאפשר לה, ולנו כמדינה, למצות את הפוטנציאל האדיר שיש בתחום ובמומחיות והיצירתיות הישראלית.

תודה קרן שחר ובהצלחה לך ולצוות בראשו את עומדת במשימות החשובות והמרתקות שעומדת בפניכם.

בחנו את עצמכם: האם אתם יכולים להצטרף לצוות של קרן שחר?

כמה מדינות חברות נכון לאפריל 2018 בוועדה לשימוש בחלל לצרכי שלום?

מבין 5 אמנות החלל הבינלאומיות, איזו אמנה היא הכללית ביותר המתייחסת לכלל התחומים הקשורים בחלל?

כיצד מתקבלות החלטות על הסכמים וכללים בוועדה בוינה?

נאמר שאתם אסטרונאוטים ושהמעבורת שלכם נחתה בטעות באיראן. על-פי האמנה הבינלאומית מה מחוייבת איראן לעשות?

באיזה נושא הוועדה לא עוסקת?

רוצה עוד? אפשר להירשם לעדכונים כאן:

מה דעתך על התוכן?

Please rate this

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

תגובות

*

*כתובת האימייל שלך לא תפורסם.
 עיצוב: DVIVO | בנייה: Alice Eitan

קרן שחר בת 44, אימא לעומר בת ה-18, שבכיתה י"ב,  ולליאור בן ה- 15 שבכיתה ט'. כשאינה טסה בין מדינות בעולם, היא גרה באשדוד. קרן היא עורכת דין מומחית בדיני חלל, עובדת משרד החוץ במשך שנים רבות, מנהלת מחלקת האַמָנוֹת הבינלאומיות, שהינה חלק מאגף היועץ המשפטי של משרד החוץ. הצוות, בראשו עומדת קרן, אחראי על הטיפול בכל ההסכמים של ישראל. קרן ייצגה את ישראל בפורומים שונים ורבים באו"ם במהלך השנים. בעלת תואר ראשון ותואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית. כיום, בנוסף לתפקידה, היא לומדת לתואר שני נוסף ב"תכנית לדיפלומטיה וביטחון" באוניברסיטת תל אביב.

צרו קשר:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות