קרובים קרובים:
מאדים וכדור-הארץ בקרבה שלא תיראה כמוה עד 2035

שלום לכם ולכן, ילדי וילדות החללית הישראלית הראשונה שתשוגר לירח, כלומר ילדֵידוֹת הירח של SpaceIL.

אני כאן כדי לספר לכם שהיום (ג') כדור הארץ ומאדים נמצאים בקרבה הגדולה ביותר מאז 2003 ועד שנת 2035 עם מרחק של כ-57.6 מיליון קילומטר בלבד. אגב, זה קרה הבוקר בשעה 9:55 במפגש קוסמי המתרחש אחת לשנתיים.

איך תזהו את מאדים בשמים?

כוכב הלכת מאדים נראה היטב לאורך כל הלילה. מיד עם רדת החשיכה יעלה מאדים ממזרח. כוכב בהיר ואדמדם במיוחד. אם צפיתם בליקוי הירח בשישי האחרון לא יכולתם לפספס את מאדים שהיה מעט נמוך מהירח, כפי ש"הבטיח" ד"ר דוד פולישוק בהסבר על ליקוי הירח. אז במהלך הלילה מאדים יגיע לשיא גובהו עד לשקיעתו קצת קודם לזריחת השמש. לאחר שקיעת נוגה במערב בתחילת הלילה, מאדים גם יהיה הכוכב הבהיר ביותר בשמיים. אם בכל זאת תתקשו לזהות אותו ניתן להיעזר באפליקציות של מפות כוכבים לטלפונים סלולריים.

לכבוד המאורע קבלו כמה עובדות מעניינות על השכן שלנו- כוכב הלכת מאדים,
הסַמוּק ביותר במערכת השמש:

1

מאדים בעברית ובשמו הלועזי: מָרְס. את השם מרס הוא קיבל בזכות צבעו. בעיני הרומאים, הופעתו של הכוכב האדום בשמיים הייתה אות (סימן) מבשר רַעוֹת, סמל למלחמה. מכאן הוא קיבל את שמו הלטיני "מרס" על שם אל המלחמה הרומי הסַמוּק מלהט הקרב. הבבלים קראו לו "נֶרְגָל" (Nergal) על שם אל האש, המלחמה והחורבן, וגם במיתולוגיות אחרות הוא ייצג מלחמה והרס.
ובעברית מאדים כשמו כן הוא – אדמדם. ומדוע? בזמנים קדומים, כמות אדי המים באטמוספירה הייתה גדולה יותר, אלא שעקב מחסור באוקיינוסים וצורות חיים שיקלטו את אדי המים והחמצן, נקלטו אדי המים והחמצן בקרקע של מאדים, העשירה בברזל, הברזל התחמצן ומכאן צבעו האדמדם של כוכב הלכת. או במילים אחרות – כוכב חלוד למדי.

2

למאדים שני ירחים קטנים למדי – דימוס ופובוס. פובוס נע קרוב מאוד למאדים, כ-6,000 קילומטר גובה ולכן מעבר לקווי רוחב 70 כבר לא ניתן לראותו. מעבר לכך, פובוס הוא אחד הירחים הקטנים ביותר במערכת השמש וקוטרו כ-20 קילומטר בלבד (אתם עושים את זה בהליכה)..

3

בנובמבר 1971 עשו האמריקאים היסטוריה: החללית מרינר 9 הייתה הראשונה שנכנסה למסלול סביב מאדים. במשך שנה וחצי היא חגה סביבו ושלחה אלפי תמונות ושפע של מידע, עד שהדלק שלה אזל.

שבועיים אחרי מרינר 9 נכנסה למסלול סביב מאדים החללית מרס 2, שנשלחה על ידי הרוסים שניסו במשך לא מעט שנים להגיע ללא הצלחה לכוכב הלכת השכן. היא שחררה נחתת שנועדה להגיע אל פני השטח ולהיות העצם המלאכותי הראשון הנוחת על כוכב לכת אחר. אבל הנחתת התלקחה בכניסה לאטמוספרה והמצנחים לא נפתחו. היא אמנם הייתה העצם הראשון שמגיע לאדמת מאדים, אבל בצורת שברים מפויחים. נחשב? אממממ…. תלוי את מי שואלים.

אבל עם המזל של הרוסים זה לא נגמר רק בזה. כמה ימים לאחר מכן נכנסה החללית התאומה, מרס 3, למסלול סביב מאדים. גם היא שחררה נחתת, והפעם הכל עבד כשורה והחללית השלימה את הנחיתה הרכה הראשונה בהיסטוריה על כוכב לכת אחר. ההתרגשות הייתה רבה – אבל לזמן קצר מאוד. פחות מעשרים שניות לאחר שמרס 3 החלה לשדר מידע מפני מאדים היא השתתקה לנצח. הנחתת הספיקה לשלוח רק חלק מתמונה מטושטשת אחת – ככל הנראה של סופת חול, שהשביתה את מכשיריה.

4

הרצון להבין את מיקומנו ביקום היה מאז ומעולם, מה שהביא אסטרונומים בימי קדם לנסות ולבנות מודל שיסביר ויחזה את מיקומם של הכוכבים בשמיים גם בעתיד. אך מאדים סיבך מאוד את העניינים בגלל האופן בו הוא נע בשמיים. כוכבי הלכת נקראים "כוכבי לכת" בגלל תנועתם העצמית ממזרח למערב ביחס לכוכבים הרחוקים יותר (כוכבי השבת), שנעים יחד עם כל כיפת השמיים. גם אנחנו נעים סביב לשמש וסביב עצמנו בכיוון זה. אך מי שיעקוב אחר מאדים יוכל לשים לב שמפעם לפעם הוא פתאום ינוע לאחור (לכיוון מערב) למשך תקופה מסוימת ואז יחזור לתנועה הרגילה שלו. תופעה זו הטרידה מאוד את האסטרונום היווני תלמי שלא הבין כיצד זה קורה.

היום אנחנו יודעים למה. בשונה מהמודל הגיאוצנטרי העתיק בו אנו במרכז והכול סובב סביבנו, אנחנו מכירים בעובדה כי השמש היא במרכז ואנו בעצם גוף שנע סביבה – בדומה למאדים. אך בזמן שכדור הארץ יקיף כמעט פעמיים את השמש (כלומר כמעט שנתיים – כי שנת כדור הארץ היא 365 יום) מאדים יעשה רק סיבוב אחד (שנת מאדים היא 688 יום). ולכן כאשר אנו נעקוף את מאדים הדבר ייראה כאילו הוא הולך לאחור. הדבר דומה ל-2 רכבים הנוסעים בכביש מהיר אחד מאחורי השני, וכאשר הרכב האחרון יצא לעקיפה, יוכל הנוסע לצד הנהג לראות את הרכב הנעקף כאילו נוסע לאחור. למרות שגם הוא נוסע לאותו כיוון. רק אחרי שהרכבים מתרחקים מספיק יוכל הנוסע לראות שוב שהתנועה היא לאותו כיוון. אך תופתעו, תלמי הסתדר גם עם זה והמודל הגיאוצנטרי שבנה החזיק למעלה מ-1000 שנים בלי שאף אחד (כמעט) שאל שאלות.

5

חשבתם שהאוורסט גבוה? תחשבו שוב. האולימפוס מונס – הר געש לא פעיל בכוכב הלכת מאדים, הוא ההר הגבוה ביותר הידוע במערכת השמש. גובהו כ-24 קילומטרים (פי שלושה מהאוורסט). הלוע שלו הוא באורך 85 ק"מ, ברוחב 60 ק"מ ובעומק של כ-3 ק"מ. הדרך היחידה לצפות בהר כולו היא בצפייה מחוץ למאדים. באופן דומה, אם מישהו יעמוד על הנקודה הגבוהה ביותר בפסגת ההר, שיפוע הר הגעש יימשך עד האופק. האם בעתיד הלא רחוק יצאו סיורים אל ההר?

6

סופות חול אדירות הן אירוע שכיח למדי במאדים. בכל מספר שנים מתפשטות סופות ענק שמכסות חלקים נרחבים מכוכב הלכת. אחת כזו התרחשה רק בחודש שעבר והיא נחשבת לסופת החול האימתנית ביותר שנמדדה מאז שהחל האדם לחקור את כוכב הלכת האדום. כמה גדולה? סופת החול כיסתה שטח של למעלה מ-41 מיליון קמ"ר כרבע מכל כוכב הלכת או אם להקביל אלינו – כשטחן של צפון אמריקה ורוסיה גם יחד. הסופה אף השביתה לחלוטין את הרובר האמריקאי 'אופרטוניטי' – הגולשים הקבועים באתר וודאי זוכרים את זה מהחדשות של יוני  2018  בסרטון חדשות החלל .

אז איך משפיעה עלינו הקרבה בין כדור הארץ למאדים?

לא ממש, זה יותר בכיוון של  – תשאלו את צלמי האסטרונומיה שבינינו, וגם את עובדי נאס"א שעוקבים אחר מאדים. הימים הקרובים הם הטובים ביותר לצלם את כוכב הלכת השכן, ואף לצפות בפרטים שעל פניו ובכיפות הקרח הלבנות שבקטבים באמצעות טלסקופים, למרות שהסופה קצת הרסה את התכניות. עכשיו מתחילה הסופה להירגע, אבל אני יכול לספר לכם שבשבת האחרונה כשצפינו בעצמנו בטלסקופ גדול, כמעט ולא היה ניתן לראות דבר מלבד דיסקה גדולה ואדמדמה. נקווה שבתוך מספר ימים האטמוספירה של מאדים תתנקה ולא נתבאס אחרי המתנה של קרוב לשנתיים.

אז תעשו לעצמכם טובה וצאו הערב להגניב לו מבט. אתם יכולים גם מחר ומחרתיים..
לא חייבים טלסקופ, למרות שאם יש לכם או לשכנים שלכם משהו מקצועי – שווה לנסות.
(בעיניים הקרבה של היום פחות ניכרת, זה יראה לכם פחות או יותר כמו ביום שישי)

slide2-5

נאס"א: ההבדל בתצפית במאדים בין יולי 2016 ליולי 2018 בו ניכרת סופת החול הגדולה

slide3-2

נאסא: כדור הארץ והירח כפי שצולמו בנובמבר 2016 מלויין המקיף את מאדים. שתי תמונות שאוחדו.

slide4-2

הרובר קיוריאסיטי ב"סלפי" על מאדים

slide5-2

הדמיה של הרובר אופרטיוניטי על מאדים - שבק חיים בעקבות הסופה הגדולה

רוצה עוד? אפשר להירשם לעדכונים כאן:

מה דעתך על התוכן?

Please rate this

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

תגובות

*

*כתובת האימייל שלך לא תפורסם.
 עיצוב: DVIVO | בנייה: Alice Eitan

משה תמיד היה סקרן לגבי העולם והיקום, אבל עם תואר ראשון בכלכלה בגיל 30 הוא היה בטוח שהחיים שלו יהיו בסך הכול די רגילים כסוכן ביטוח או מקסימום כמנהל סניף בנק. עד שהגיע לֵיל קיץ קסום ב-2013  בו הוא צפה לראשונה בטלסקופ וראה את שבתאי וטבעותיו. מאותו הלילה משה נשאב לאסטרונומיה כמו אל חור שחור. כיום, אחרי שעות רבות של למידה, קורסים, השתלמויות ולילות מדבר קפואים ומלאי כוכבים, משה יכול לומר ש….
הוא עדיין לא יודע כלום. ושהסקרנות רק מתגברת עם הזמן.
משה מתגורר בירוחם (זאת אומרת שיש לו יופי של תנאים לצפייה שם במדבר) ומאז אותו לילה קסום עברו לא מעט מטאורים בשמָיִם והאסטרונומיה הפכה עבורו מסתם תחביב לעניין קצת יותר מחייב;
משה פועל בתחום האסטרונומיה התצפיתית עם פרויקט אסטרונומי חינוכי שהקים, המכונה בשם היפה: "שירת הכוכבים". תמצאו אותו פועל עם "שירת הכוכבים" בבתי ספר ובפעילויות במדבר עם ציוד וטלסקופים מהמקצועיים ביותר. כל אלה במטרה להדביק את הדור הצעיר באהבתו הגדולה למדע ולאסטרונומיה (למרות שמבחינתו, אין סיבה שגם אחרים יתחילו להתעניין רק בגיל 30).  אה, הוא גם מנהל וכותב הדף הכה מעניין בפייסבוק "שירת הכוכבים" (ממליצים).

צרו קשר:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות