אימא, מתי פורים?

מערכת ילְדֵידוֹת הירח של ספייס איי.אל
מאת:מערכת ילְדֵידוֹת הירח של ספייס איי.אל

ט’ו בשבט חלף, גם יום המשפחה עבר, ופורים ממש מעבר לפינה!

השנה הנוכחית, שנת התשע"ט, היא שנה מעוברת, שנה שיש בה שני חודשי אדר.
בשנה מעוברת חלים כל האירועים, המועדים והחגים בחודש אדר ב', על כן יש עוד חודש שלם (אדר א') המרחיק את פורים מט"ו בשבט ומיום המשפחה.

מהי שנה מעוברת? ומה הקשר לירח?

לוח השנה העברי, לפיו נחגגים חגי ומועדי ישראל, הנו לוח שנה ירחי כלומר לוח שנה המחושב לפי מחזור הירח. השנה העברית היא שנת ירח. גם השנה המוסלמית מחושבת באותו אופן.

שנת ירח היא משך הזמן בו הירח מקיף את כדור הארץ 12 פעמים.
כל הקפה היא חודש בן כארבעה שבועות, ממולד הירח ועד לסיום.
כל הקפה כזו נמשכת 29.5 יממות.
לפיכך, אורך השנה העברית הוא  12 חודשים כפול 29.5 יממות = 354 יממות.

 

לעומת לוח השנה העברי והמוסלמי, הלוח הנוצרי הנו לוח שמשי כלומר לוח שנה המחושב לפי מחזור השמש. השנה הנוצרית היא שנת שמש.
שנת שמש מחושבת לפי הזמן בו משלים כדור הארץ הקפה אחת של השמש.
הקפה זו נמשכת 365 יממות, כלומר 'שנת שמש' ארוכה מ’שנת ירח' באחת עשרה יממות!!!

 

איפה כאן הבעיה?

החגים העבריים הם חגים חקלאיים, החייבים לחול בכל שנה באותה עונה. בשנת הירח, אין התאמה בין החודשים לבין עונות השנה, וחודש החל בשנה אחת בעונה מסוימת עשוי לחול בשנה שלאחריה בעונה אחרת. תארו לעצמכם שהיינו חוגגים את פורים בקיץ, בזמן החופש הגדול…

מכיוון שעונות השנה נקבעות כתוצאה מהקפת כדור-הארץ את השמש* (וגם סיבות נוספות כגון סיבוב כדור הארץ סביב צירו), נוצר צורך הכרחי להתאים את אורך שנת הירח העברית לאורך שנת השמש.

כבר בימי קדם נמצא פתרון לבעיה: הוספת חודש ללוח. הוספה זו נקראת עיבור השנה והיא נועדה להתאים את לוח השנה הירחי לעונות השנה התלויות במחזור השמש.
שנה בת 13 חודשים היא שנה מעוברת, שנה שאינה מעוברת היא שנה פשוטה.

חישובים העלו כי בכל 19 שנים יש להוסיף 7 שנים מעוברות (השנים המעוברות בכל מחזור של 19 שנים הן:  3, 6, 8, 11, 14, 17, 19 וניתן לזכור אותן בעזרת ראשי התיבות הבאים: גו"ח אדז"ט).

כך נשמרת ההתאמה בין הלוח הירחי ללוח השמשי וכל חג ומועד מתקיים בעונה המתאימה לו.

 

הבחירה להכפלת חודש אדר אינה מקרית והיא נובעת משתי סיבות:
הראשונה – היא העובדה שהעיבור נועד לשמור על מועד חג הפסח באביב, והשנייה היא העובדה שבלוח העברי הקדום חודש אדר היה החודש האחרון בשנה, כפי שעולה ממניין החודשים בתנ"ך ובתלמוד.

בשנה מעוברת, חלים האירועים והמועדים בחודש אדר ב'; לכן השנה פורים רחוק כל כך מט"ו בשבט!

shutterstock_1179069055-2

הידעת?

בלוח השנה המוסלמי אין קשר בין החגים לבין עונות השנה. לכן, בשנה המוסלמית יש תמיד 12 מחזורי ירח (חודשים) ואין כלל שנים מעוברות. משום כך, חל חג הראמאדן לעיתים בחורף, לעיתים באביב, ולעיתים בקיץ או בסתיו!

 

הידעת?

עד לתקופת התלמוד היה בית דין מיוחד בירושלים שקבע את מספר חודשי השנה, אם השנה תהיה רגילה או מעוברת. בתקופת התלמוד, במאה ה- 4 לספירה, פורסם בטבריה סוד העיבור: החישוב על-פיו נקבעו מראש השנים המעוברות, המבוסס על מחזור של 19 שנה, שבמהלכו יש 7 שנים מעוברות לפי הסדר שפורט לעיל.
'סוד העיבור' הנו שיטת החישוב המשמשת אותנו עד ימינו אנו, כלומר במשך יותר מ- 1,600 שנה!

רוצה עוד? אפשר להירשם לעדכונים כאן:

מה דעתך על התוכן?

Please rate this

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

תגובות

*

*כתובת האימייל שלך לא תפורסם.
 עיצוב: DVIVO | בנייה: Alice Eitan

צרו קשר:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות