כך הולכים השותלים על הירח

מערכת ילדֵידוֹת הירח
מאת:מערכת ילדֵידוֹת הירח

ט"ו בשבט הוא היום שבו אנחנו חוגגים את ראש השנה לאילנות. בדקנו מה צריך בשביל לצאת לנטיעות במקום שונה מכדור הארץ

קצת אחרי שהחורף מתחיל באמת מגיע החג הכי חמוד בלוח השנה – ט"ו בשבט, שקוראים לו גם ראש השנה לאילנות. כמו בכל שנה, אתם תחגגו את היום הזה בנטיעות של עצים, שנוטעים אותם במקומות שכבר יש יער ורוצים להגדיל אותו או במקומות שבהם מתכוונים שיהיה יער חדש לגמרי.

ט"ו בשבט נחגג פה בישראל, ומה במקומות אחרים? נניח על הירח, בטח לא חשבו שאפשר לגדל שם עצים, נכון? אז זהו, שדווקא אפשר לעשות את זה. כלומר יהיה אפשר, בעתיד הלא רחוק כל כך.
מה צריך לעשות בשביל שנוכל לצאת לנטיעות על הירח? שאלנו את פרופ' עודד אהרונסון, ראש המרכז למדעים פלנטריים במכון ויצמן ומדען המשימה ב-SpaceIL, והוא התחיל את ההסבר בזה שהקרקע שעל הירח, הנקראת רגולית, היא חול שנוצר מהמון המון פגיעות של אסטרואידים קטנים בסלעי הבזלת שעל פני השטח. אסטרואיד הוא סלע קטן או גדול, אבל לא מספיק גדול בשביל להיות כוכב לכת או כוכב לכת ננסי, שמסתובב בחלל. שכבת החול על הירח די עבה, בין מטר אחד לחמישה מטרים, ככה ששורשי הצמחים יכולים להיאחז בו.

צמחים גם צריכים אור, ולמזלם הירח קרוב לשמש שלנו. הבעיה היא שלכדור הארץ יש שכבת אוויר שנקראת אטמוספרה, והיא חוסמת כמעט לגמרי את קרינת השמש בתדר העל-סגול (מה שנקרא קרינת UV). הקרינה הזו מסוכנת מאוד ליצורים חיים ולצמחים, ועל הירח היא לא קיימת ככה שהנזק מהקרינה יכול להיות גדול. פרופ' אהרונסון מספר גם שהירח עושה סיבוב אחד סביב צירו אחת לחודש, כלומר עובר חודש שלם מזריחת השמש ועד שהיא שוקעת. זה בדיוק הזמן שלוקח לירח להקיף את כדור הארץ, וזו בדיוק הסיבה לכך שאנחנו רואים תמיד רק צד אחד של הירח. הצמחים שלנו רגילים לקבל חשיפה לשמש כל יום, אבל הם יכולים להתרגל לקצב שונה.

מה שעוד שונה על הירח הוא הכבידה, ששם הוא בערך שישית מכוח הכבידה שעל כדור הארץ. ההבדל בכוח הכבידה משפיע על צמחים בחלל ואפשר לראות את זה בניסויים שנעשים בתחנת החלל הבינלאומית שבה יש כמעט אפס כבידה. הגובה שאליו יכולים העצים שלנו להגיע מוגבל על ידי היכולת שלהם להתנגד לכוח הכבידה ולהעביר מים מהקרקע אל הצמרת. הם לא צריכים להתאמץ כל כך הם יכולים לגדול לגובה רב יותר, ועקרונית אנחנו יכולים לצפות לראות עצים שהגובה שלהם פי שישה מהגובה של העצים שאנחנו מכירים.

ומה בכל זאת חסר?

אוקיי, אנחנו מבינים עכשיו שיש אפשרות לגדל צמחים על הירח, אבל עדיין חסרים כמה דברים. צמחים נושמים פחמן דו-חמצני ופולטים חמצן, אבל על הירח אין אף אחד מהדברים האלה. לכן יצטרכו לבנות חממות ענקיות שבתוכן יש אוויר. סביר להניח שהחממות האלה יהיו חלק ממושבה שבה חיים בני אדם, מה שמקל על העניינים כי יהיה אפשר לקחת את הפחמן הדו-חמצני שאנחנו מייצרים בנשיפה ולהעביר אותו לצמחים. החמצן שהצמחים מייצרים יעבור למִחזור ובני האדם ינשמו אותו. נשמע פשוט, האמת.

עוד משהו שאין בירח הוא מים. טוב, זה לא מדויק: ליד הקטבים שלו יש שכבות תת קרקעיות של קרח שאפשר לחמם ולהמס. דבר נוסף שחושבים לעשות הוא לקחת את החמצן שהצמחים כבר מייצרים ולחבר אותו למימן. המימן יגיע ממכרות שיוקמו על אדמת הירח או שהוא יוטס לשם מכדור הארץ.

הרכיב השלישי שכרגע חסר לצמחייה העתידנית הוא חומרי הזנה, מה שנקרא נוּטְרִיֵּינְטים. אלה חומרים שנמצאים בקרקע שלנו ובלעדיהם הצמחים פשוט לא יכולים להתקיים. החומר הכי חשוב לצמח הוא חנקן, ואותו ואת כל השאר מתכננים להביא מכדור הארץ בצורת דשן, ולפזר אותו בחממות בדיוק כמו שעושים באדניות ובעציצים בבית. אחרי שהצמחים כבר יגדלו נוכל להשתמש לדישון הקרקע בחומרים שנשארים אחרי שהם נרקבים ובפסולת אנושית (כן, בדיוק מה שאתם חושבים).

פרופ' אהרונסון חושב שאנחנו כבר ממש קרובים לממש את הרעיונות האלה. האנושות תצליח להגיע לכוכב לכת או לירח אחר, ושם תיצור את התנאים לגידול צמחים. אין שום מגבלה פיזיקלית או כימית שאנחנו לא יכולים להתמודד איתה. הכי כיף זה לחשוב איך ייראו הילדים שגרים על הירח ולדמיין אותם יוצאים בטור ארוך ומסודר עם המורים שלהם אל החממות הסגורות כדי לטעת עץ לכבוד ט"ו בשבט המקורי, שנחגג על כדור הארץ לפני המון שנים.

מה דעתך על התוכן?

Please rate this

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

 עיצוב: DVIVO | בנייה: Alice Eitan

צרו קשר:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות