הכינו את המשאלות הכמוסות:
מטר מטאורים בשמי אוגוסט (פרסאידים) - כל הפרטים לתצפית מוצלחת

שלום ילדֵי הירח ושלום ילדוֹת הירח,

אירוע רודף אירוע: רק הכרזנו על שיגור החללית של ספייס איי אל לירח, רק הסתיים לו ליקוי הירח המרהיב, גם מאדים היה קרוב אלינו מזה שנים והנה עוד אירוע מרהיב במיוחד מצפה לנו בשמי הארץ: בטוח שמעתן ושמעתם לא פעם על מה שנקרא "כוכבים נופלים", במיוחד בקיץ. שמעתם גם על המנהג האנושי הידוע של הבעת משאלה (בלב) ברגע שמזהים אותם בשמים. אז האם המשאלות יתגשמו? ומהם "כוכבים נופלים" ולמה רואים אותם דווקא באוגוסט?  לשאלה הראשונה אין לי תשובה כמובן. אבל לאחרות, יש לי תשובות ולכן אלה רץ כותבת לנו כאן (תוכלו לקרוא על אלה אם תקליקו על שמה בסמוך לכותרת הכתבה). אלה מתכוונת להפריך כמה מיתוסים הקשורים לכך: נתחיל בזה שאלו בכלל לא הכוכבים שנופלים. שנית, ניתן לראות אותם כל יום, יותר נכון כל לילה. יש לילות בהם רואים יותר "כוכבים נופלים" מהרגיל, וזוהי התופעה שנקראת 'מטָר מטאורים'.

אז כדי להבין מה אתם עומדים לראות בשמים בימים הקרובים, אתם צריכים להבין כמה מושגים. אם אין לכם כח או פנאי לקרוא כרגע ותרצו לעבור ישירות לחלק המעשי של איך צופים, מתי, מאיפה ועוד – דלגו מטה לסוף לחלק המעשי: "איך צופים במטר מטאורים?" שם גם מופיעים קישורים לפעילויות תצפית לקראת סוף השבוע יום ראשון.
אם אתם בעניין של להבין ממש, בואו נתחיל מהתחלה:

נכנס למכונת זמן

השם המדעי לשם העממי הנפוץ "כוכבים נופלים" הוא מטאורים. מטאור לקוח מיוונית –  "תופעה שמימית".  מטאור הוא חלקיק אבק שנכנס לאטמוספירה של כדור הארץ. מהם מקורות האבק הזה? כדי להבין את זה, נצטרך להיכנס למכונת זמן ולנסוע מיליארדי שנים אחורה בזמן, לתקופת היווצרותה של מערכת השמש. מערכת השמש שלנו נוצרה לפני כ-4.5 מיליארד שנה מענן של גז ואבק שנקרא ענן מוֹלֶקוּלָרִי. עם הזמן החומר בענן הצטבר במקום אחד, אליו נמשכו עוד ועוד גז ואבק, ובגלל שימור התנע הזוויתי החומר במרכז התחיל להסתובב מהר יותר, הצפיפות והטמפרטורה שלו עלו עד שהגיעו למיליוני מעלות וכך נולד הכוכב שלנו: השמש. לכן בפעם הבאה כשתשתמשו במילה "שמש" או "כוכב" תדעו שזה אותו דבר: כדור לוהט של גז שמאיר מעצמו. הכוכבים שרואים בלילה בשמיים הם כמעט כולם שמשות מרוחקות. כוכבי הלכת אותם אנו מכירים עד היום הזה, כולל כדור הארץ,  נוצרו משאריות של החומרים שבדיסקה המסתובבת. בדומה לכוכבי לכת, נוצרו גם אסטרואידים גדולים יותר (שקוטרם עשרות ומאות קילומטרים).

מהם מטאורואידים?

במשך הזמן אסטרואידים התנגשו זה בזה ובגופים אחרים במערכת השמש (כוכבי לכת, ירחים) והשברים שלהם התפזרו במערכת השמש. אלה הם מטאורואידים. מטאורואידים קטנים בהרבה מאסטרואידים אך גדולים יותר מאטומים או מולקולות בודדות. המטאורואידים הקטנים ביותר (פחות מעשירית המילימטר) נקראים פשוט אבק בין-כוכבי. מקור המילה מטאורואיד הוא בלטינית ולשם היא הגיע עוד מיוונית כפי שכתבתי קודם – מטאור ביוונית הוא "תופעה שמימית" והסיומת -אויד – היא "דְמוי" או "נראה כמו".

כמובן שעל כדור הארץ שלנו נופלים די הרבה מטאורואידים ואבק בין-כוכבי.
ההערכה היא שכל יום נופלים על כדור הארץ כ-15 אלף טון של אבק ושברים כאלה!

אז מהם המטאורים?

ברגע שמטאוריאיד נכנס לאטמוספרה של כדור הארץ, אנו רואים הבזק אור. לתופעה הזאת קוראים מטאור. יש לזכור שמהירות החלקיקים בחלל היא פשוט עצומה: עשרות קילומטרים בשנייה, היא יכולה להגיע גם ל-72 ק"מ  בשנייה. בגלל המהירות העצומה הזו, מטאורואידים מתחממים ומחממים את הגז באטמוספירה שמתחיל להאיר, וכך נוצר "זנב" זוהר. כמובן שבלילה רואים מטאורים הרבה יותר טוב בזכות החושך. גם אם נִראֶה לכם שמטאורים הם רק כמה מאות מטרים מעל הראש, בפועל תופעה זו מתרחשת בגובה רב של כ-76-100 קילומטרים. הבזק האור של מטאורים נראה בדרך כלל כשנייה אחת. אורך הזנב שאנו רואים יכול להגיע לקילומטרים רבים ואף עשרות קילומטרים.

יש מטאורים צבעוניים?

כן. הצבעים של המטאורים מעידים על ההרכב הכימי של המטאורואיד שנכנס לאטמוספירה: למשל, מטאור צהוב-כתום נוצר ממטאורואיד המכיל נתרן, מטאור צהוב מצביע על ברזל, מטאור ירקרק-כחלחל – מגנזיום ויש עוד. מדי פעם רואים מטאור בהיר במיוחד: אלה הם כדורי אש או בולידים. הם נוצרים כתוצאה מגושים גדולים יותר שנכנסים לאטמוספירה של כדור הארץ. לעתים אחרי מעבר של בוליד ניתן אף לשמוע רעש כמו בום על-קולי או שריקות (כן,כן).

אני רוצה מזכרת. היכן אפשר להשיג פיסת מטאוריט?

מטאורואידים ששורדים את המעבר דרך האטמוספרה ונופלים על כדור הארץ נקראים מטאוריטים. ישנם מטאוריטים מתכתיים, סלעיים ומעורבים. קשה מאוד למצוא אותם, לכן הם יקרים מאוד. אפשר אפילו להיתקל בזיופים, לכן אם ברצונכם לקנות מטאוריט, תעשו זאת במקום שניתן לסמוך עליו: מוזאון מדע, מצפה כוכבים או פלנטריום גדול או מעבדה כל שהיא. ואם אתם חולמים למצוא מטאוריט בעצמכם, סעו לארקטיקה או לאנטארקטיקה: מטאוריטים הם שחורים בגלל החום הרב בזמן המעבר שלהם באטמוספרה, ולכן רואים אותם מרחוק על רקע השלג הלבן באזורים האלה.

מה הסיכוי שיפול אסטרואיד על הראש שלנו? רגע, מה זה אסטרואיד בכלל?

אמרנו מקודם שאלפי טון אבק נופלים על כדור הארץ מדי יום. רוב החלקיקים שמגיעים לכאן הם בגודל מיקרוסקופי, אבל לפעמים מדובר גם בגושים גדולים יותר, של כמה מטרים ואף עשרות מטרים. אלה הם אסטרואידים שמתנגשים בכדור הארץ. אבל אין לכם ממה לפחד: ככל שהגוף גדול יותר, כך הסיכוי הסטטיסטי שיתנגש בנו נמוך יותר. ההתנגשות המפורסמת ביותר לאחרונה התרחשה בשנת 2013 בסביבת העיר הגדולה צ’ליאבינסק שברוסיה. גודל האסטרואיד היה כ-20 מטרים ומרוב הלחץ שנוצר באטמוספרה בזמן כניסתו הוא התפרק לחלקים רבים עוד בטרם הגעתו לאדמה. אור חזק נראה בטווח של כמאה קילומטרים ממקום האירוע ונשמעו בומים על-קוליים. גל ההדף שנוצר בעקבות המעבר שלו באטמוספרה גרם לכך שחלונות רבים בבתים בצ’ליאבינסק התנפצו. למזלנו, אף אחד לא קיפח את חייו. זהו האירוע המצולם ביותר מהסוג הזה מכיוון שהתרחש ליד עיר גדולה ובשעות הבוקר בהן רוב האנשים היו בדרכם לעבודה. זו הסיבה שגם יש תיעוד מצולם מכל מיני מקומות וזוויות. קבלו סרטון שמרכז את הצילומים השונים של האסטרואיד כולל מיקום הנפילה בסוף. תראו שם נפילות של כל מיני דברים ותזוזה [לא תמונות קשות, אל דאגה]:

אז מהו מַטָר מטאורים?

כדי להבין את זה בואו נכיר את השָבִיטִים: אם מטאורואידים ואבק חלל מגיעים לכדור הארץ כל הזמן, ביום ובלילה, אז למה יש לילות בהם רואים הרבה יותר מטאורים? או! הפתרון לתעלומה הזאת נמצא בַּשָבִיטִים. שוב נצטרך לנסוע בכלי רכב שלא קיים במציאות, אך הפעם לא במכונת זמן, אלא בחללית מהירה מאוד שתיקח אותנו לקצה מערכת השמש. שם שוכנים גושי קרח מלוכלך שלכודים בתוכם גזים למיניהם, אבק, אבנים וסלעים. אלה הם השביטים. מדי פעם הם באים לביקור פנימה לתוך מערכת השמש במסלול אֵלִיפְּטִי ומוארך מאוד. כשהם מתחילים להתקרב אל השמש שלנו, הקרח שממנו הם מורכבים מתחיל להמריא (כלומר, הופך ישירות ממצב מוצק של קרח למצב גזי של אדי מים, בלי לעבור את המצב הנוזלי בגלל העדר לחץ אטמוספרי בחלל). גזים ואבק יוצאים מגרעיני השביטים ויוצרים זנב באורך של מאות אלפי ואף מיליוני קילומטרים. לעתים השביטים נבלעים בתוך השמש, לפעמים מתנגשים בכוכב הלכת צדק בגלל כוח המשיכה העצום שלו, אך לפעמים פשוט חולפים להם סביב השמש וחוזרים למקום שהוּתם הרחק ממנה. בכל פעם שהם עושים את זה, הם משאירים את האבק שלהם במסלולם סביב השמש. וכך קורה שכל פעם כשכדור הארץ חוצה את המסלול של שביט כלשהו הוא נכנס לאזור עשיר באבק, וחלקיקי האבק הללו נכנסים בהמוניהם לאטמוספירה של כדור הארץ. התופעה השמימית המרהיבה הזו נקראת: מטר מטאורים. והנה עוד סרטון קצר שמסביר על השביטים:

אוקיי, הבנו. אז מה זה מטר פרסאידים?

תשמחו לשמוע שמכיוון שיש שביטים רבים שחוצים את המסלול של כדור הארץ, יש גם מטרות מטאורים (אפשר גם לומר 'מטרי מטאורים'). רובם די חלשים ומפיקים קצב של כ-3-5 מטאורים בשעה, אבל ישנם גם מטרות מטאורים חזקים. נתייחס לשלושה מהם: פרסאידים, לאונידים וג’מינידים.

מהם השמות המוזרים האלה?

מופעי מטר מטאורים נראים לנו נובעים מקבוצות כוכבים שונות, על אף שבפועל חלקיקי אבק של שביטים נכנסים לאטמוספרה של כדור הארץ בקווים מקבילים, בגלל הפְּרְסְפֶּקְטִיבָה [נקודת המבט שלנו] נראה לנו שמטאורים נובעים מנקודה דמיונית כלשהי. כדי להבין את זה, נסו לדמיין שאתם עומדים בין שני פסי רכבת ומביטים לאורכם. פסי הרכבת המקבילים ייראו לכם כאילו נפגשים בנקודה אחת במרחק (ולא כך קורה, אנחנו יודעים). נקודה דמיונית זו נקראת הרַדְיָאנְט. לכל מטר מטאורים יש רַדְיָאנְט משלו. למשל, הרדיאנט של מטר הפֶרְסְאִידִים נמצא בקבוצת כוכבים עתיקה פֵּרְסֶאוּס, מהמיתוֹלוֹגיָה היוונית, ומכאן שמו של המטר. מטר האוֹרְיוֹנִידִים נראה נובע מקבוצת אוֹרָיון, והרדיאנט של לירידים נמצא בקבוצת Lyra [לירה].

אז מה נראה במטר הפרסאידים?

זהו מטר המטאורים המפורסם ביותר. זהו מטר חזק המפיק בשיאו כ-100 מטאורים בשעה (אם צופים בו בתנאים אידאליים שעוד מעט אפרט עליהם). מקורו של המטר באבק שנשאר אחרי המעברים של השביט סוויפט-טאטל שמסתובב סביב השמש כל 133 שנים. המטר מתרחש בשיא הקיץ, ב-12-13 באוגוסט, עובדה שתורמת עוד יותר לפופולריות שלו, אתם יודעים, חופש גדול וכל הכיף הזה.

איך לתצפת על מטר מטאורים?

סוף-סוף הגענו לחלק המעשי. הנה כמה המלצות שיעזרו לכם ולכן ליהנות באופן מירָבי:

זמן

כמובן שככל שאתם צופים במטר קרוב לשיאו, כך תראו יותר מטאורים. אנחנו מתכוננים לקראת ה-12-13 באוגוסט 2018. מקור אמין למידע על תאריכי מטר מטאורים הוא האתר של ארגון המטאורים הבינלאומי – International Meteor Organization, הכתובת שלו imo.net שם תוכלו למצוא את המאמרים המקצועיים על מטאורים, לוח השנה הכולל עשרות מטרות מטאורים, תחזיות, הנחיות לצפייה ולצילום, מפות כוכבים ועוד. זה באנגלית, אז אם אתם עדיין לא שולטים באנגלית נסו כאלו ששולטים בשפה או נסו את התרגום של גוגל (שלא לגמרי מדייק).

לוֹקֶיְישֶן, לוֹקֶיְישֶן, לוֹקֶיְישֶן
(לוקיישן באנגלית = מקום)

חשוב להתרחק ממקורות אור. רוב המטאורים חיוורים מאוד ואם אתם נמצאים בתוך העיר, הסיכוי שלכם לראות מטר חזק קלוש ביותר. תופעת התאורה המלאכותית שעולה לשמיים ומוחזרת מהחלקיקים הנמצאים באטמוספרה (כמו אבק, אדי מים ועוד) נקראת זיהום אור. לצערנו, בכל עיר יש זיהום אור חזק, ואפילו אם נתרחק עשרות קילומטרים מהעיר, עדיין נראה הילה זוהרת מעליה. לכן חשוב לברוח כמה שיותר רחוק מריכוזי מגורים. לנסוע למדבר, יהיה חכם, שם השמיים חשוכים ויאפשרו לכם צפייה הרבה יותר מהנה.

מה מצב הירח? ואיך הוא קשור בכלל לצפייה?

מאותה סיבה של זיהום אור חשוב להבין מהו מצב הירח באותו לילה בו תרצו לצפות במטר מטאורים. אם הירח הוא מלא, זה מקטין בצורה דרסטית את כמות המטאורים שתראו. מטאורים חיוורים (ורובם כאלה) ייעלמו באור הירח. חשוב לא להדליק מדורה ליד מקום התצפית שלכם, כי האור שלה יקטין את כמות המטאורים שתוכלו לראות. מאותה סיבה יש להימנע מהדלקת אור לבן שעלול לסנוור אתכם.

מזג אוויר

מיותר לציין את חיוניות בדיקת תחזית מזג האוויר לאותו לילה שבחרתם. אם יורד גשם של מים, אין לכם מה לחפש גשם של מטאורים. תישארו בבית וחכו למטר אחר. אם מעונן לגמרי, אתם גם לא תראו שום דבר.

מה לקחת לתצפית מטאורים?

נגיד ובדקתם את הכל, בחרתם אתר חשוך, עכשיו הגיע הזמן לארוז את התיק. מה כדאי לקחת איתכם לתצפית?

  • שק שינה/ מזרן: מכיוון שעדיף לבצע את התצפית במצב שכיבה.
  • אוהל: אם אתם נוסעים רחוק או לכמה לילות או שתמצאו מקום מסודר ללון בו.
  • שתיה: מים או תרמוס עם שתיה חמה יעזרו לכם להתחמם בלילות הקרים של המִדבר.
  • נשנושים: פירות, פירות יבשים, שוקולד ועוד יעזרו לכם להישאר ערים עד שעות הלילה הקטנות.
  • משקפיים: לא לשכוח למי שמרכיב.
  • משקפת/ אמצעי אופטי אחר: בעזרתה תוכלו להבחין במטאורים כל כך חיוורים שלא ניתן לראות אותם בעין ללא אמצעי עזר. רק זִכרו שאם אתם צופים במשקפת, אתם מגבילים את שדה הראיה שלכם ומפספסים הרבה מטאורים בהירים  יותר בכל מקום אחר בשמיים. אותה בעיה קיימת גם בתצפית טלסקופית, בה תוכלו לראות רק פיסה קטנטנה של השמיים. לכן מומלץ לצפות בעין, ולא חייבים בהכרח ציוד אופטי.

יש דברים מיוחדים שכדאי לקחת?

  • מפות כוכבים: תוכלו לזהות באמצעותן קבוצות כוכבים עיקריות ואת הקבוצה בה נמצא הרדיאנט, כלומר מקור המטאורים. ישנם גם אתרים וגם אפליקציות רבות של מפות שמיים, שניתן להיעזר בהן.
  • פנס אור אדום: לעין האנושית לוקח כמה דקות עד חצי שעה להתרגל לחושך (זה הזמן שלוקח לאישון להתרחב), לכן כדאי להביא פנס אור אדום כדי לא להסתנוור: העיניים שלנו פחות רגישות לאור אדום, לכן בעוד שאור לבן משבש את ראיית הלילה, אור אדום דווקא שומר עליה.

ביצוע התצפית

בהגעתכם לשטח, הכינו את מקום התצפית:

  • ודאו שהוא בטיחותי: שאתם לא שוכבים באמצע הכביש, שאתם לא מניחים את שק השינה שלכם בשלולית או על בעל חיים, ושאין עץ שמסתיר לכם את שדה הראיה.
  • כשאתם שוכבים, שדה הראיה שלכם גדול יותר וכך אתם רואים הרבה יותר מטאורים מכל אחד אחר שיושב או עומד.
  • כדאי להביט לכיוון הרדיאנט, כלומר, לשכב עם הרגליים לכיוונו. אזכיר שרדיאנט זו אותה נקודה דמיונית ממנה נובעים המטאורים. כמובן, צריך לוודא שהרדיאנט כבר זרח: בשביל זה יש לכם מפות כוכבים ואפליקציות.

בדרך כלל, ככל שהרַדְיָאנְט גבוה יותר, כך תראו קצב גבוה יותר של מטאורים. אבל אם הסתבכתם עם הרדיאנט ואין לכם מושג בקבוצות כוכבים, אל דאגה. תוכלו לראות מטאורים בכל מקום בשמיים אם מדובר בשיא מטר מטאורים חזק כמו זה שמתוכנן ב12 באוגוסט. אז תשכבו על המזרן שלכם, תתעטפו בשק השינה המשפחתי ו…
תיהנו. ואולי כן כדאי להכין איזו משאלה או שתיים או מיליון 🙂

מידע על פעילויות תצפית במטר הפרסאידים 2018:

לאתר 'עולם האסטרונומיה'  – לכתבה המקורית של אלה רץ

באתר האגודה הישראלית לאסטרונומיה

גשם של כוכבים במצפה רמון – באתר "בטבע" 

באתר מצפה הכוכבים ברקת 

לפעילות סוכנות החלל הישראלית 

ספרו חוויות בתגובות כאן למטה. מצפים לקרוא איך היה לכן ולכם.

 חשוב: לא לשכוח לנקות את מקום התצפית שלכם ולקחת את כל האשפה אתכם הביתה בתום התצפית. לא להשאיר שום דבר בשטח.

רוצה עוד? אפשר להירשם לעדכונים כאן:

מה דעתך על התוכן?

Please rate this

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

תגובות

*

*כתובת האימייל שלך לא תפורסם.
 עיצוב: DVIVO | בנייה: Alice Eitan

בין המילים הראשונות שאלה למדה בשיעורים הראשונים בשפה האנגלית היו: "I want to be a cosmonaut" – "אני רוצה להיות קוסמונאוטית" (אסטרונאוטים ברוסיה). אסטרונאוטית היא לא, אבל כבר יותר מעשר שנים היא עוסקת בהוראת אסטרונומיה, במיוחד לילדים, בכל רחבי מרכז הארץ. בנוסף, אלה הקימה את "עולם האסטרונומיה" להוראת חוגי חלל. אחד הנושאים האהובים על אלה הוא מטאורים, מה שנקרא בשפה היומיומית: "כוכבים נופלים". כמה פעמים בשנה אלה מבלה לילות במדבר במטרה לצפות במטר מטאורים ולתעד אותו או לצפות בטלסקופ שלה ולהציג את פלאי היקום לאנשים מסביב. אלה מכירה סיפורים רבים הקשורים לכוכבים ואוהבת לספר אותם לילדים בכל הגילים.

לאתר של אלה רץ "עולם האסטרונומיה" ולכתבה המקורית הקליקו כאן

צרו קשר:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות