על שמות של כוכבים וחלליות
והזמנה למצוא שם לחללית של SpaceIL

איך כוכב מקבל שם? וחללית? מי בר או ברת המזל שזוכים לכנות בשם חללית או כוכב?
ומה יהיה שם החללית הישראלית הראשונה שלנו לירח?

רמי שלהבת מסביר לילדי ולילדות הירח
ובמיוחד לנֹגה מכיתה ה' בתל-אביב, ששאלה אותנו את השאלה הזו וכך הציתה את הסקרנות שלנו. תודה נֹגה.

בספר המדע הבדיוני ההומוריסטי "לא מזיק ברובו" מספר הסופר דאגלס אדמס שמדענים מצאו כביכול כוכב לכת נוסף במערכת השמש, מעבר למסלול של פלוטו. "עתה כשמצאו אותו שמחו מאוד, וכולם השתתפו בשמחתם מקרב לב, וכן הלאה", כתב אדמס. "ניתן לכוכב הלכת השם פֶּרְסֶפוֹנֶה, אבל עד מהרה זכה לכינוי רוּפֶּרט, על שם התוכי של אסטרונום אחד – סיפור מרגש אם כי מייגע היה קשור לכך – והכול היה נפלא מאוד ונהדר מאוד" (הוצאת כתר. עברית: גבי פלג,
ע' 29). האם באמת אפשר לקרוא לכוכב לכת על שם תוכי?  או שאולי יש שיטה הגיונית יותר במתן שמות לכוכבים?

כוכבי הלכת: אלים שבשמיים

כוכבי הלכת הקרובים ביותר אלינו במערכת השמש קיבלו את שמותיהם כבר בעת העתיקה. הרומאים קראו להם על שם אֵלֶי הַפָּנְתֵאוֹן החשובים, וכך כוכב חמה זכה לשם מֶרְקוּרִי, על שם  מֶרְקוּרְיוּס, נֹגָה נקרא וֶנוּס, מאדים זוהה עם אל המלחמה מָרְס, ומעבר להם היו יוּפִּיטֶר, אל החוק והצדק, וסַטוּרָן, אל החקלאות.

בהמשך, כשתמונת מערכת השמש החלה להתברר לנו, בני האדם, המשכנו לכנות גופים שמימיים באותו אופן. כדור הארץ עצמו זכה לשם הלטיני טֶרָה, על שם אלת האדמה הרומית, וכשגילינו את כוכבי הלכת הרחוקים יותר במערכת השמש קיבלו גם הם שמות של אלים: אוֹרַנוּס, על שם היִשוּת במיתולוגיה היוונית שסימלה את השמיים, ונֶפְּטוּן, על שם אל הים הרומי. גם גופים שמימיים אחרים שהתגלו עד המאה ה-20 זכו לשמות דומים: כוכבי הלכת הננסיים קֶרֶס ופְּלוּטוֹ, האסטרואידים פַּאלָאס, וֶסְטָה, יוּנוֹ ועוד. גם חלק ניכר מהירחים של כוכבי הלכת במערכת השמש זכו לשמות מיתולוגיים, כמו פוֹבּוֹס, החג סביב מאדים על שם בנו של האל ארס, אל המלחמה היווני (זוכרים שמאדים הוא שמו של אל המלחמה הרומי מָרְס?).

ובעברית?

השמות של כוכבי הלכת ה"ותיקים" מתועדים לראשונה כבר בתלמוד, והתייחסו בדרך כלל לתכונותיהם. נֹגָהּ, שמשמעותו בעברית היא אור, נקרא כך משום שהיה הכוכב הבהיר ביותר בשמיים; מאדים התייחס לצבעו האדום; כוכב חמה נקרא במקור פשוט "כוכב", ובהמשך הצטרפה אליו המילה 'חַמָה' עקב היותו כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש; יוּפִּיטֶר הפך בעברית לצֵדֶק, היות שהאל יופיטר היה הממונה על החוק והצדק; ושַבְּתָאי נחשב בימי קדם לכוכב הלכת השביעי (במציאות הוא השישי במרחקו מהשמש), ועל כן נקרא על שם היום השביעי – שַבָּת. ובשנת 2009 קבעה האקדמיה ללשון העברית את השמות אוֹרוֹן ורַהָב לכוכבי הלכת אורנוס ונפטון, לפי הסדר.

כוכבים אחרים וגלקסיות

מה בנוגע לכוכבים אחרים? הגוף שמוסמך כיום לתת שמות לגופים שמימיים הוא האיגוד האסטרונומי הבינלאומי. אחדים מהכוכבים הרחוקים זכו לשמות כבר בימי קדם, למשל כוכב הצפון פּוֹלַרִיס, אולם המנהג הזה הופסק בהמשך. פשוט יש יותר מדי כוכבים – מיליארדים רבים, ואין מספיק אלים בכל המיתולוגיות בעולם.

הוצעו במשך השנים דרכים רבות לקטלג את כל הכוכבים הרבים האלה, והתוצאה היתה שלחלקם ניתנו שמות שונים במקומות שונים. רבים מהכוכבים [כוכבים=שמשות] מוכרים רק ברצפים משונים של מספרים ואותיות שמציינים את הקוֹאוֹרְדִּינָטוֹת* שלהם בשמיים. כוכבי לכת שחגים סביב הכוכבים יסומנו באות קטנה באנגלית לפי הסדר שבו התגלו, החל מהאות b והלאה.

*קוֹאוֹרְדִּינָטוֹת = מיקום מדויק על המפה שמצויין מקווי אורך וקווי רוחב במיפוי כדור הארץ

עוד דרך לזהות גרמי שמיים היא על פי קבוצות כוכבים – למשל ה"מזלות" קשת, שור, אריה וכו'. אמנם אין לקבוצות משמעות מדעית, מפני שהן כוללות לא פעם כוכבים רחוקים מאוד זה מזה, אבל אסטרונומים נעזרים בהן כדי לקבוע נקודות ציון בשמיים.

איך יודעים את תכונותיו של כוכב?
לשם כך נוספו לכוכבים מסוימים קידומות שמגדירות מה הם. לדוגמה, סוּפֶּרנוֹבָה מקבלת את ראשי התיבות SN ואחריהם שנת הגילוי שלה וסימון באותיות לועזיות לפי סדר הגילוי באותה שנה.
לדוגמה הסופרנובה שהתגלתה שלישית בשנת 2004 תיקרא SN 2004C. ואילו פולסרים נקראים PSR עם שורת מספרים שמציינים את תכונותיהם ונטייתם. וחורים שחורים? אם הם נמצאים במרכז גלקסיה, הם ייקראו על שם הגלקסיה שלהם. אם לא, יש דרכים אחרות ולא לגמרי עקביות לתת להם שמות.

ולבסוף הגלקסיות – להן יש רק מספרים סידוריים, לפי הקטלוג שבו הן מתועדות. רק לבודדות מהן יש שמות, כמו גלקסיית ’שביל החלב' שבה אנחנו נמצאים ושקיבלה את שמה מהמראה שלה בשמי כדור הארץ – מעין פס אור בהיר שנמתח לכל אורך השמיים. או שכנתנו הרחוקה אַנְדְרוֹמֶדָה הקרויה על שם  בתם של קפאוס ושל קַסְיוֹפֵּאָה, מלכי אתיופיה, לפי המיתולוגיה היוונית.

אז איך יקראו לכוכב הלכת התשיעי במערכת השמש? למרבה הצער זה לא יהיה רופרט.
מכירים אל שמסמל משהו מאוד מאוד רחוק?

ואיך מעניקים שמות לחלליות בנאס"א?

היצירתיות האמיתית מגיעה כשנותנים שמות לחלליות ולכלי רכב חלליים מעשה ידי אדם. לסוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, יש כללים די ברורים לשמות הרשמיים של החלליות שלה: הם צריכים להיות פשוטים, חביבים ואם אפשר אז גם לשקף את תפקידה של החללית. משימות מוצלחות ומתמשכות, כמו פרויקט אפולו, על שם אל השמש יכולות לקבל גם מספרים סידוריים: אפולו 1, 2 וכמובן אפולו 11 המפורסמת, שהנחיתה את האנשים הראשונים על הירח.

מי קובעים את השמות האלה? בדרך כלל מדענים ומהנדסים שמעורבים בתכנון המשימה מציעים שמות, ומהם בוחרים את הטוב ביותר. נכון, הרבה פעמים השמות האלה עלולים להישמע קצת טכניים, אבל למה להסתפק בזה? הרבה יותר מעניין לפנות לציבור, ואפילו לילדים בבתי ספר, ולבקש את עזרתם. כך קרה למשל שהרובר (רובוט מחקר) "מַרְס פּת’פַיְינְדֶר", כלומר "סייר המאדים" בעברית שנשלח לחקור את אדמת מאדים, זכה לכינוי סוג’ורנר, אחרי תחרות חיבורים גדולה שיזמה נאס"א. הזוכה, ולרי אמברויז בת ה-12, הציעה את השם לכבוד גיבורה נערצת – לוחמת זכויות האדם השחורה סוג’ורנר טְרוּת'

מחפשים שם לחללית הישראלית הראשונה לירח

אתם פה, אז אתם כבר יודעים שאנחנו משגרים בדצמבר – לקראת סוף מחצית א' בלימודים השנה [תשע"ט]
את החללית הישראלית הראשונה אל הירח.
היא קטנה ומאד חכמה. אנחנו מחפשים שם עבורה ואנחנו מזמינים אתכן ואתכם להציע כאן מטה שמות בתגובות.
אתם יכולים להציע שם ולהסביר מדוע בחרתם בו. לא לשכוח למלא כתובת מייל, כדי שנוכל לחזור אליכם.

לירח!

 

 

slide4-8
slide3-7

אתן מוזמנות ואתם מוזמנים להציע כאן שמות לחללית הישראלית הראשונה לירח.
מומלץ: להוסיף הסבר מדוע בחרתם בשם הזה, בנוסף השאירו את שמכם ואת כתובת המייל*
(*הכתובת לא תפורסם ברבים, אלא תישמר במערכת).
ועדה של SpaceIL תבחר קבוצה של שמות ממגוון הצעות הציבור הרחב, ומתוך קבוצת שמות זו
יבחר שם סופי לחללית – על-ידי הציבור כמובן.
אפשר להציע ביחידים/ בקבוצות/ כיתות – מה שתרצו.

*

*כתובת האימייל שלך לא תפורסם.
עדן גדיש,

השמות שאני רוצה להציע:
P2018
I M L = Israeli Moon Lander
PRIDE
Ambassador

צוות מערכת ילדֵיְדוֹת הירח,

הי עדן,
תודה על ההצעות המעניינות.
נשמח להסבר על השם P2018
תודה 🙂

רוצה עוד? אפשר להירשם לעדכונים כאן:

מה דעתך על התוכן?

Please rate this

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

 עיצוב: DVIVO | בנייה: Alice Eitan

עורך וכותב באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי וברשת ידיעות תקשורת. עורך מזה 18 שנה את כתב העת האינטרנטי למדע בדיוני ופנטזיה "בלי פאניקה". תרגם ספרים של אייזק אסימוב, רוברט גרייבס ואחרים.

צרו קשר:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות