מופעי הירח:
מדוע מראה הירח משתנה בכל יום בחודש?

כולנו מכירים את מופעי הירח

לפעמים הוא נראה כסהר דק, לפעמים הוא מלא ולפעמים הוא אינו נראה כלל. אם היינו עוקבים במדויק, לילה לילה אחר הירח, היינו רואים שבכל יום נוסף, הירח משתנה קצת: תחילה הוא נראה כסהר דקיק במערב, קרוב לשמש בשמים,  מיד לאחר השקיעה. למחרת הוא גדל קצת ומתרחק קצת מהשמש, וביום הבא, שוב הסהר גדל עוד ומתרחק יותר מהשמש. לאחר שבוע, הירח היה נראה כחצי עיגול מושלם, וממוקם בשמים בשקיעה בדרום.

הירח ממשיך "לגדול" ולהתרחק מהשמש עד שלאחר שבועיים מרגע הופעתו כסהר דק, הוא כבר מלא לגמרי, עיגול מואר עם כתמים כהים עליו, שמופיע בשקיעת השמש במזרח. במצב זה הירח מאיר בעוצמתו המקסימלית ומלווה אותנו במהלך כל הלילה. ואז הוא "משנה כיוון", ומתחיל לקטון מדי לילה וזורח בשעות מאוחרות והולכות, עד שלאחר שלושה שבועות מרגע שבו התחיל להופיע כסהר דקיק (המולד), הוא שוב נראה כחצי עיגול אבל נראה רק בשעות הקטנות של הלילה. בהמשך הוא ילך ויקטן עד שייהפך שוב לסהר דקיק ויראה רק לפני זריחת השמש. לאחר מכן הוא נעלם לגמרי למשך כיממה-שתיים, ואז נולד מחדש כסהר דקיק במערב מתחיל את כל המחזור מחדש.


החודש העברי נקבע ע"י מופעי הירח. תחילת החודש העברי מצויינת בהופעה ראשונה של אותו סהר דק ("מולד" הירח לפי היהדות), אמצע החודש (ט"ו) מאופיין בירח מלא, ולכן רוב האירועים הליליים ביהדות נקבעו לאמצע החודש (ט"ו בשבט, ט"ו באב). סוף החודש העברי מצויין בכ"ט או ל' – כאשר לא רואים את הירח כלל, ונקרא גם מולד אסטרונומי (להבדיל מ"מולד" ביהדות שבו מופיע הסהר הקטן ביותר שמציין את א' בחודש העברי, כאמור).

כדי להבין מדוע יש מופעי ירח עלינו להבין כמה עקרונות בסיסיים באסטרונומיה. לפני שנסביר אותם. צפו כאן בוידאו של ד"ר פולישוק, אחר כך יהיה יותר פשוט להבין:

הסרטון באדיבות מט"ח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית

מופעי הירח המשתנים במהלך החודש

shutterstock_236365843

מקור: Shutterstock

%d7%9e%d7%95%d7%a4%d7%a2%d7%99-%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%97-%d7%91%d7%90%d7%93%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%99%d7%a4%d7%93%d7%99%d7%94

באדיבות ויקיפדיה - תרגום לעברית אילן שמעוני

רוצה עוד? אפשר להירשם לעדכונים כאן:

מה דעתך על התוכן?

Please rate this

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

תגובות

*

*כתובת האימייל שלך לא תפורסם.
 עיצוב: DVIVO | בנייה: Alice Eitan

רוני התחיל כחובב אסטרונומיה בגיל צעיר מאוד. את הטלסקופ הראשון שלו הוא בנה לבד בגיל 9 (!) הטלסקופ לא פעל כפי שציפה, לרגע הוא חשב שלא הצליח לו, אבל בסוף פיצח מה לא עבד (העדשה לא התאימה) אז הוא תיקן אותו (יפה!). רוני הגיע למצפה הכוכבים בגבעתיים בגיל 11 ומגיל 13 כבר היה שם מדריך. בהמשך למד פיזיקה באוניברסיטה (תואר ראשון) והוראת פיזיקה ואסטרונומיה במכון ויצמן (תארים שני ושלישי). היום רוני מלמד אסטרונומיה ומנהל את מצפה הכוכבים הגדול בטכנודע שבגבעת אולגה.

צרו קשר:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות