מרץ 2018
למה לצפות בשמים?

לוח אסטרונומי לחודש מרץ 2018
*מצורפת מטה טבלת החודש

2.3: ירח מלא

הירח ישלים חצי ממסלולו סביב הארץ וימצא בשיא גובהו בחצות הליל.

10.3: חצי ירח שני

הירח ישלים שלושה רבעים ממסלולו סביב הארץ (רבע שלישי) וימצא בשיא גובהו באשמורת הבוקר.

15.3: כוכב חמה בריחוק מרבי מזרחי מהשמש

כוכב הלכת חמה (מרקורי) מקיף את השמש במסלול פנימי יחסית למסלולו של כדור-הארץ ולכן, לצופה על כדור-הארץ הוא נראה תמיד קרוב אל השמש – זורח מעט לפניה, או שוקע מעט אחריה. ב-15 במרץ הוא יימצא במרחק של כ-18.4 מעלות מהשמש, עבור צופה מכדור-הארץ, וישקע מעט אחריה. זו ההזדמנות הטובה ביותר לצפות בכוכב הלכת חמה כאשר הוא מרוחק מהשמש.

17.3: מולד הירח

הירח נמצא בין כדור-הארץ לשמש. תחילת חודש ניסן.

20.3: יום שוויון האביב

לציר הסיבוב של כדור-הארץ זווית של 23.5 מעלות ביחס לאנך למסלולו. לכן, קו המשווה של כדור-הארץ איננו נמצא תמיד מתחת לשמש, דבר הגורם לאי-שוויון בין הימים ללילות ולעונות השנה, מכיוון שגובהה המרבי של השמש בשמיים משתנה עם הזמן. רק פעמיים בשנה השמש נמצאת מעל קו המשווה, ביום שוויון האביב וביום שוויון הסתיו. בעת יום שוויון האביב, שעות החושך משתוות לשעות האור והלילות נהיים קצרים יותר מהימים עבור תושבי החצי הצפוני של כדור-הארץ, וארוכים יותר עבור תושבי הכדור הדרומי. על-כן בחצי הכדור-הצפוני נוהגים לציין ביום זה את ראשיתו של האביב. זמן השוויון המדויק הוא 18:15 אחר הצהריים, שעון ישראל.

22.3: מעבר של תחנת החלל הבינלאומית

בשעה 19:23 בערב תופיע התחנה בדרום מערב, קצת מעל האופק, תגיע אל רום השמים (בגובה של 73 מעלות מעל האופק) ב-19:26, ותעלם מיד בצל כדור-הארץ. בהירותה בשיא הגובה תגיע למינוס 3.8.

24.3: חצי ירח ראשון

הירח ישלים רבע ממסלולו סביב הארץ (רבע ראשון) וימצא בשיא גובהו בשעות הערב.

31.3: ירח מלא

הירח ישלים חצי ממסלולו סביב הארץ וימצא בשיא גובהו בחצות הליל. כאשר הירח המלא נראה פעמיים בחודש לועזי, שהוא ארוך במקצת מזמן הקפת הירח את כדור-הארץ, הוא מכונה ירח כחול (Blue Moon) אם כי צבעו של הירח איננו משתנה, כמובן.

קישור לכתבה במכון דוידסון: כאן באתר מכון דוידסון

תגובות אפשר להוסיף כאן

*

*כתובת האימייל שלך לא תפורסם.
אנונימוס,

לדעתי האתר טוב אבל אם היו נותנים גישה לילדים להוסיף דברים כמו בוויקיפדיה ואתם תוכלו לאמת את זה בתודה מראש דנה

רוצה עוד? אפשר להירשם לעדכונים כאן:

מה דעתך על התוכן?

Please rate this

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

 עיצוב: DVIVO | בנייה: Alice Eitan

תוכן זה פורסם באתר מכון דוידסון ונכתב על-ידי ד"ר דוד פולישוק באתר מכון דוידסון, שהוא הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.

על ד"ר דוד פולישוק: עוד כילד הפליג דוד פולישוק על גבי המילניום פלקון בין מסתרי החלל כשקארל סאגן משמש לו מדריך ומורה (בעזרת סדרת הטלויזיה האלמותית – קוסמוס). כשהתבגר, החליף דוד את החלליות הפיקטיביות בטלסקופים מקצועיים וכיום הוא משתמש בהם כדי לבקר בשלל גופים שמיימיים. דוד הוא אסטרונום, ומדען פלנטרי. הוא מתרכז בחקר אסטרואידים, אותן אבנים קטנות המקיפות את השמש, שריד קדום לימי לידתה של מערכת השמש, ואיום קבוע לחיים על פני הארץ. דוד הוא מומחה במדידת תכונותיהם והוא חוקר את התפתחותם ואת המכניזמים הפיסיקלים הפועלים עליהם.

ד"ר פולישוק סיים את לימודי הדוקטורט בחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב, עבד כחוקר בתר-דוקטורט ב-MIT שבבוסטון, וכיום הוא חוקר בתר-דוקטורט בחוג למדעי הארץ וכוכבי הלכת במכון וייצמן למדע, שם הוא עובד במעבדתו של פרופסור עודד אהרונסון [מדען המשימה של SpaceIL]. בנוסף הוא מרצה מבוקש לקהל הרחב בנושאי אסטרונומיה וחלל ומסקר את התחומים האלו עבור האתר.

צרו קשר:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות