איך משיגים מטבעות ירח?
ומה הקשר בין פטישים, נוצות ובזלת?
נֹעם אסולין השתתפה בהאקתון הירח הראשון בישראל וחזרה לספר

שלום לכולם,

אני נֹעם אסולין, בת 15, תלמידת כיתה ט בבית ספר שחקים בנהריה. בשנתיים האחרונות, לקחתי חלק בתכנית מדהימה, תכנית שאני ממליצה לכל אחד להשתתף בה: תכנית 'רמון סְפֵּייסְלָאבּ'.
במסגרת התכנית, בתי הספר מתחרים על שליחת ניסוי לתחנת החלל הבינלאומית- וכן, יש תחרות. והיא קשה מאוד.

בנוסף לאירוע הגמר הענק והמרשים שמתקיים מידי שנה, ישנו אירוע נוסף, גדול לא פחות: 'האקתון' בו תלמידים מתמודדים עם אתגרים שונים הקשורים לנושא נבחר ומחפשים להם פתרונות. אלו לא אתגרים שקיבלנו רק לשם התחרות, אלו ממש אותם אתגרים שאיתם נאס"א מתמודדת ביומיום!
בשנה שעברה הנושא היה 'מאדים', השנה הנושא היה ה’ירח' כך גם 'ספייס איי.אל', שמתעדתים לשגר בקרוב חללית ישראלית ראשונה לירח, שתפו פעולה בהאקתון עם קרן רמון , וכך גם אני הגעתי לכתוב כאן ב"ילדֵידות הירח".

זה לא עוד הָאקָתוֹן, זו תחרות

אז הנה אני כאן, מספרת לכם על החוויה שלי מן ההאקתון השני שלי בתחילת יוני 2018.
אחרי נסיעה ארוכה והמון פקקים בדרך, הגענו (תומר -חבר שלי לכיתה- ואני) לגני התערוכה ביתן 11 בתל אביב. הדבר הראשון שראינו כשנכנסו למקום הוא את כמות השולחנות הגדולה שנמצאה שם. בהשוואה להאקאתון של שנה שעברה- מיד הבנו שמספר המשתתפים גדל. לכל המשתתפים בכנס חולקו תגי זיהוי, ובנוסף לתג קיבלו כל שני תלמידים מספר קבוצה שאליה הם שייכים, כך שלא יהיה מצב שתלמיד מגיע לקבוצה בלי להכיר אף אחד (כבר הרגיעו).  כל קבוצה כללה בין 8-10 תלמידים. תומר ואני שובצנו לקבוצה 47 מתוך 65. שמתי לב שהבמה הייתה קטנה ורחוקה ביחס לכמות השולחנות ולחלק מהתלמידים הסתירו את הבמה עמודים, כך שחלקנו לא יכולנו לראות.

התחרות מתחילה, המתח עולה ומה יש בתוך המעטפות שעל הקיר?

הכנס התחיל במספר מילים והסברים של מאיה גולן, מנהלת תחום לחלל בקרן רמון.
על אחד הקירות היו תלויות מעטפות רבות עם אתגרים ב-20 נושאים שונים הקשורים לירח.
כל קבוצה הייתה צריכה לקחת מעטפה אחת בנושא עליו הסכימו חברי הקבוצה.
בהזנקה של מאיה, 65 נציגים רצו לקיר לקחת מעטפה. הנושא שהקבוצה שלי בחרה היה:
ניסויים מדעיים על הירח. אני אישית פחות התחברתי לנושא הזה, אך זה מה שרוב הקבוצה רצתה וזו תחרות קבוצתית אחרי הכל. צריך להתגמש.
באתגר הזה, היינו צריכים לסכם על ניסוי מדעי שכבר בוצע בירח ולהסביר מדוע ישנו הבדל בין ביצוע הניסוי בירח לעומת ביצוע שלו בכדור הארץ. התבקשנו לכתוב הכל בפוסטר גדול ובנוסף להכין דגם או סרטון המציג את הניסוי.

פטישים, נוצות ומטבעות ירח  – בוחרים ניסוי

היינו צריכים לחפש ניסוי מדעי שבוצע על הירח. החלטנו שלא לבחור בניסוי המוכר "הפטיש והנוצה" שבוצע על הירח ע"י האסטרונאוט דיוויד סקוט ממשימת אפולו 15, כדי להוכיח את טענתו של גליליאו גליליי (אם שני עצמים נופלים מאותו הגובה נפילה חופשית, ללא התנגדות של אוויר, הם יגיעו באותו הזמן לקרקע). כיוון שזהו ניסוי מוכר מאוד, העדפנו לפרט על ניסוי שפחות אנשים מכירים.
אז לאחר התלבטויות רבות החלטנו לבחור באחת המשימות שביצעה החללית אפולו 11: איסוף דגימות קרקע מהירח. כאשר ניל ארמסטרונג דרך על קרקע הירח הוא לקח דגימת קרקע בעזרת יעה ושם בכיס חליפתו, שיהיה למקרה חירום. החלטנו להתמקד בדגימה הספציפית הזו.

לשם השלמת המשימה, בתוך המעטפה היו גם שטרות Moon Coins  ("מטבעות ירח" בתרגום חופשי) שאיתם היה ניתן "לקנות" חומרים בדוכן שהיה ליד. בדוכן הזה היו חומרים שניתן היה להשתמש בהם לפתרון האתגר – החל מטושים ומספריים, בקבוקים, קרטונים ועד למשטחים, אפילו טאבלטים וכדומה.

לא להתבייש לבקש עזרה ולא משנה מי את או אתה

מידע זה הבסיס לכל משימה ודווקא כאן היה האתגר הקשה שלנו: למצוא מידע. התמקדנו בדגימה מאוד ספציפית ולא עיקרית מאותו ביקור בירח של אפולו 11 ולכן התקשינו מאוד למצוא מידע. למזלנו, עמדו לצדינו המֵנְטוֹרִים המדהימים שמלווים אותנו בתכנית מתחילת השנה (ואת חלק מהקבוצות מלווים כבר משנה שעברה). אלמוג לוי, המֶנטוֹרִית של בית הספר שלי, התקשתה גם היא לעזור לנו. לכן, היא קראה למֶנְטוֹר אחר- גלעד פטנקר (גם מנטורים זקוקים בעצמם למנטור). גלעד ישב לידי מספר שניות ומיד מצאנו ביחד את כל המידע שהיינו צריכים.

בשלב ראשון היינו צריכים לברר מספר פעמים שאכן הייתה דגימה כזו שניל ארמסטרונג הרים ביעה ושם בכיס חליפתו, ואכן הייתה. אחר כך ראינו שהוא לקח את הדגימה הזו מהקרקע שעליה החללית נחתה. למדנו שהחללית של אפולו 11 נחתה באזור הנקרא: 'ים השלווה' – מישור בָּזֶלֶת. מכאן הבנו שהדגימה שארמסטרונג לקח היא דגימה מאבני בזלת.

השעון מתקתק: איך עובדים בצוות כשאתם לא מכירים את חבריו וחברותיו?

לאחר שמצאנו את כל המידע הדרוש, אני התחלתי לכתוב אותו על הפוסטר ושאר חברי הקבוצה התחילו בשלב בניית הדגם. מידי פעם הלכתי לעזור להם כי בכל זאת, זה דגם גדול וקשה לבנייה.
החלטנו לדמות את הקרקע של מאדים בעזרת נייר כסף. לקחנו בקבוקים וגזרנו להם את החלק העליון כדי לדמות את המכתשים על פני הירח. בנוסף, תכננו להכין יעה מנייר כסף גם כן, אותו יעה שאיתו הרים ארמסטרונג את הדגימה (ושם בכיס חליפתו). עוד רעיון שעלה היה לקחת בקבוק של מרכך כביסה ולהכין ממנו חללית. שלוש חברות מהקבוצה לקחו את המשימה על עצמן והתחילו להכין את החללית.

באמצע העבודה, ביקשו מכולם לבוא לבמה להפסקה קצרצרה ובהפסקה הזו עלה לבמה אורן שלום, אמן חושים וטלפתיה, שביצע תרגיל בשיתוף הקהל. האמת, היינו צריכים את ההפסקה הזו, קצת להירגע ולנוח ואז לחזור לעבודה.

כשסיימתי לכתוב את הפוסטר הלכתי לראות מה עם הדגם. הדגם היה כמעט גמור, יפה וברור מאוד. עזרתי לקבוצה לסיים אותו ונשארו לנו כ-20 דקות לנוח ולסדר את השולחן.

מציגים את התוצר שלנו לשופטים, רק שלוש קבוצות עולות לגמר

בסופו של דבר, היינו צריכים ללכת להציג לשופטים את התוצרים. כל 65 הקבוצות התחלקו לארבע עמדות שיפוט. אני נבחרתי על ידי הקבוצה להציג את הנושא ואת העבודה שלנו לשופטים. תומר עזר לי עם הדגם. בסוף הצגת הדגם, השופטים שאלו שאלות ונתנו נקודות. לאחר מתן הנקודות לכל הקבוצות, החליטו על  שלוש הקבוצות שיעלו לגמר ע"פ מספר הנקודות הגבוה ביותר.

הקבוצה שלנו אמנם לא עלתה לגמר, אך נהנינו מכל רגע של פתרון האתגר, וזה היה הכי חשוב לנו.  בכלל, כשאני חושבת על זה, החיבור בין חברי הקבוצה היה ממש מהיר. ככה זה כשצריכים להגיע למטרה משותפת בזמן קצר וכולם נרתמים למשימה. חלוקת העבודה בקבוצה הייתה מעולה, היה שיתוף פעולה מלא ועבודת צוות מדהימה. כל אחד ביצע את החלק שלו וכל אחת את שלה ורק בזכות זה התקדמנו.

מחליטים על מנצחי ההאקתון

הגמר התחיל. המנחה – מנכ"ל קרן רמון, רן לִבנה קרא לקבוצות שעלו לגמר לעלות על הבמה. הפעם בגמר,  מי שהחליטו על המנצחים היו אנחנו, הקבוצות המשתתפות בהאקתון. כל קבוצה קיבלה מדבקה ואותה היא הייתה צריכה להדביק על התוצר הכי טוב מבחינתה. נציג מכל קבוצה הוזמן לבמה להדביק את המדבקה שלו על אחד הפוסטרים. נערכו שני סבבי גמר- גמר של שנה א' וגמר של שנה ב'. בכל סבב היו שני זוכים.

לאחר ההכרזה על המנצחים עלו על הבמה נציגי SpaceIL (ספייס איי.אל) יגאל הראל, הסמנכ"ל והמהנדס הראשי והסמנכ"לית ומנהלת החינוך שֹרי ברוש רכב.
מה שמזכיר לי, יודעים איפה מתכננת לנחות החללית הישראלית? רמז: חפשו בסרטוני סיכום חדשות החלל
ב’ירח מדווח' (חדשות מהחודשים האחרונים – בטוח תמצאו).

היום נגמר בחלוקת קרטיבים לכל המשתתפים.

%d7%a9%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%aa1-30

שלט ההאקתון בכניסה

%d7%a9%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%aa3-12

תומר ואני, הצלחנו למצוא את השולחן

%d7%a9%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%aa4-7

שלוש וחצי שעות עבודה יצאו לדרך

%d7%a9%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%aa6-7

מציגים לשופטים את הדגם והפוסטר

%d7%a9%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%aa5-7

שלב הגמר

%d7%a9%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%aa7-5

חברי הקבוצה שלי

%d7%a9%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%aa8-6

הזוכים ומעניקי הפרס. מימין: יגאל הראל ושֹרי ברוש רכב ל-SpaceIL, רן ליבנה לקרן רמון

%d7%a9%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%99%d7%aa9-5

המנצחים יחד עם מעניקי הפרס מקרן רמון ומ-SpaceIL

רוצה עוד? אפשר להירשם לעדכונים כאן:

מה דעתך על התוכן?

Please rate this

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

תגובות

*

*כתובת האימייל שלך לא תפורסם.
 עיצוב: DVIVO | בנייה: Alice Eitan

נֹעם אסולין, בת 15, תלמידת כיתה ט' בבית ספר 'שחקים' בנהריה.
בשנתיים האחרונות לקחה חלק בתכנית 'רמון סְפֵּייסְלָאבּ'.

צרו קשר:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות