שלום 2018 - מה נראה בשמים בינואר?
פעמיים סופרמון, ירח כחול, ליקוי לבנה ועוד

לוח אירועים אסטרונומים, ינואר 2018

צפיתם בסיכום שנת 2017 בחלל? כעת פנינו לשנה החדשה. אז מה מחכה לנו בינואר 2018 בשמים?

1.1: כוכב חמה בריחוק מרבי מערבי מהשמש

כוכב הלכת חמה (מרקורי) מקיף את השמש במסלול פנימי יחסית למסלולו של כדור הארץ. לכן לצופה על כדור הארץ הוא נראה תמיד קרוב אל השמש – זורח מעט לפניה, או שוקע מעט אחריה. ב-1 בינואר כוכב הלכת חמה יימצא במרחק של 22.7 מעלות מהשמש, עבור צופה מכדור-הארץ ויזרח מעט לפניה. זו ההזדמנות הטובה ביותר לצפות בו בטרם יבלע באורה של השמש הזורחת.

2.1: ירח מלא – "סופרמון"

הירח ישלים חצי ממסלולו סביב הארץ וימצא בשיא גובהו בחצות הליל. בנוסף, הוא יימצא בנקודה הקרובה ביותר לכדור-הארץ, מה שיגרום לירח המלא של ינואר להיות מעט גדול יותר ומעט בהיר יותר מבדרך כלל. תופעה זו מכונה בשם "סופרמון" (Super Moon), אם כי עין לא מיומנת תתקשה לזהות את ההבדל בין הסופרמון לירח מלא רגיל.

3-4.1: שיא מטר המטאורים ״קוואדראנטידים״

זהו מטר בינוני, כשבשיאו מספר המטאורים שייראו בשעה אחת ממקום חשוך יעמוד על כ-40 בשעה, אם כי הירח יקשה מאוד על התצפית. המטר נראה בין ה-1 ל-5 בינואר, אבל יתרחש כנראה בלילה שבין יום רביעי לחמישי. הירח המלא יקשה מאד על התצפית. מקורו של המטר בחלקיקי אבק שהותיר אחריו האסטרואיד 2003EH1. המטאורים יבקעו מהאזור של קבוצת הכוכבים רועה דובים (Bootes) והרקולס אבל יראו בכל השמים.

9.1: חצי ירח שני

הירח ישלים שלושה רבעים ממסלולו סביב הארץ (רבע שלישי) וימצא בשיא גובהו באשמורת הבוקר.

17.1: מולד הירח

הירח נמצא בין כדור-הארץ לשמש. תחילת חודש שבט.

25.1: חצי ירח ראשון

הירח ישלים רבע ממסלולו סביב הארץ (רבע ראשון) וימצא בשיא גובהו בשעות הערב.

31.1: ירח מלא – "סופרמון" וירח "כחול"

הירח ישלים חצי ממסלולו סביב הארץ וימצא בשיא גובהו בחצות הליל. כאשר הירח המלא נראה פעמיים בחודש לועזי, שהוא ארוך במקצת מזמן הקפת הירח את כדור-הארץ, הוא מכונה ״ירח כחול״ (Blue Moon), אם כי צבעו של הירח איננו משתנה, כמובן. בנוסף לכך, הוא ימצא בנקודה הקרובה ביותר לכדור-הארץ, מה שיגרום לירח המלא להיות מעט גדול יותר ומעט בהיר יותר מבדרך כלל. תופעה זו מכונה בשם ״סופרמון״ (Super Moon), אם כי עין לא מיומנת תתקשה לזהות את ההבדל בין הסופרמון לירח מלא רגיל.

31.1: ליקוי לבנה

כאשר הירח המלא חוצה את מישור התנועה של הארץ סביב השמש, צילו של הארץ מוטל על הירח ומתרחש ליקוי. צופה על הארץ יראה את הצל של הארץ מתקדם על פני הירח וכשהוא יתכסה לגמרי הירח יהיה צבוע באדום. התופעה מתרחשת במשך מספר שעות ומרהיבה לעין. שיא הליקוי הפעם יתרחש מעל האוקיינוס השקט, ובישראל נראה רק את סופו כאשר הוא יהיה ליקוי של צל חלקי, כאשר הירח נע באזור שרק חלקו מוצל על-ידי כדור-הארץ, ואור שמש עדיין פוגע בחלק מהירח המלא ומוחזר ממנו. מכיוון שאור שמש עדיין מגיע אל פני הירח, יהיה קשה להבחין בעוצמת דעיכת האור שלו.

ללוח המקורי באתר מכון דוידסון 

להדפיס, לגזור, לשמור, לצאת החוצה ולהביט לשמים

rsz_%d7%9c%d7%95%d7%97_%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%9e%d7%99_%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%90%d7%a8_2018_%d7%a2%d7%a8%d7%95%d7%9a4

לוח אסטרונומי ינואר 2018 מכון דוידסון

תגובות כאן:

*

*כתובת האימייל שלך לא תפורסם.

מה דעתך על התוכן?

Please rate this

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

1 2 3 4 5

 עיצוב: DVIVO | בנייה: Alice Eitan

תוכן זה פורסם באתר מכון דוידסון ונכתב על-ידי ד"ר דוד פולישוק כותב באתר מכון דוידסון, שהוא הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.

על ד"ר דוד פולישוק: עוד כילד הפליג דוד פולישוק על גבי המילניום פלקון בין מסתרי החלל כשקארל סאגן משמש לו מדריך ומורה (בעזרת סדרת הטלויזיה האלמותית – קוסמוס). כשהתבגר, החליף דוד את החלליות הפיקטיביות בטלסקופים מקצועיים וכיום הוא משתמש בהם כדי לבקר בשלל גופים שמיימיים. דוד הוא אסטרונום, ומדען פלנטרי. הוא מתרכז בחקר אסטרואידים, אותן אבנים קטנות המקיפות את השמש, שריד קדום לימי לידתה של מערכת השמש, ואיום קבוע לחיים על פני הארץ. דוד הוא מומחה במדידת תכונותיהם והוא חוקר את התפתחותם ואת המכניזמים הפיסיקלים הפועלים עליהם.

ד"ר פולישוק סיים את לימודי הדוקטורט בחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל-אביב, עבד כחוקר בתר-דוקטורט ב-MIT שבבוסטון, וכיום הוא חוקר בתר-דוקטורט בחוג למדעי הארץ וכוכבי הלכת במכון וייצמן למדע, שם הוא עובד במעבדתו של פרופסור עודד אהרונסון [מדען המשימה של SpaceIL]. בנוסף הוא מרצה מבוקש לקהל הרחב בנושאי אסטרונומיה וחלל ומסקר את התחומים האלו עבור האתר.

צרו קשר:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות